יבשה אדמתי, חרסֵיה בוקעים.
עזובה אדמתי, אזובֵיה צומחים.
אומללה אדמתי, יאושֵיה קומלים.
ואני-
פורח כאן. בעוונותַי אני רחוק.
אני-
מזמן שכחתיה, והיא-
קוראת בקול רחוק:
"מצער הקינה בכיתי בלילות,
מכאב השיכחה נגמרתי עד כלות.
ועתה, בני-
אייכה?"
יבשה אדמתי, חרסֵיה בוקעים.
עזובה אדמתי, אזובֵיה צומחים.
אומללה אדמתי, יאושֵיה קומלים.
ואני-
פורח כאן. בעוונותַי אני רחוק.
אני-
מזמן שכחתיה, והיא-
קוראת בקול רחוק:
"מצער הקינה בכיתי בלילות,
מכאב השיכחה נגמרתי עד כלות.
ועתה, בני-
אייכה?"
תגובות