.jpg)
אל נא תעקור - צולם בעצמונה
ניצן ופרח
-
אני בן אדם. הפתעה.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] את כל כך, כל כך נהדרת. אני אוהבת במיוחד את איך שאת משחילה את החרוזים, בטבעיות זורמת. ואת: "אתמול נגני כינור עמדו בגזוזטרה של החלום" ואת: "עוד ישמע. שמעת?" ואותך. [ליצירה]
- [ליצירה] * (כי מה כבר אפשר להגיד. יהי זכרו ברוך.) [ליצירה]
- [ליצירה] קיטשי, אבל חביב בהחלט. [ליצירה]
- [ליצירה] מוכר כל כך.. לפני שלוש שנים היתה הפעם הראשונה שבכיתי תשעה בב על החורבן. פתאום הבנתי מה זו גלות. מה זה חורבן. מה זה ריחוק, מה הם כיסופים. כתיבה שקטה וכואבת. [ליצירה]
- [ליצירה] אוה. תיארתי לעצמי שיש לך הסבר לעניין, אם כי עולם האסוציאציות שלי נותר כפי שהוא. (אני החלטתי שזו נדנדה, מה שזה מן הסתם במציאות) [ליצירה]
- [ליצירה] תודה רבה לכם על התגובות ועל הדברים המחכימים. שימחתם בקריאתכם, במחמאות ובביקורת, לקחתי אותה לתשומת לבי. :-) [ליצירה]
- [ליצירה] יפה. יש כאן בסיס מצוין לשיר - יש לך רעיון בנוי היטב ומטאפורה נהדרת. מכאן אפשר לבנות את השיר, אבל אתה לא חייב להסביר לנו את המטאפורה לכל פרטיה. רמיזות מספיקות על מנת שאם קצת נתאמץ - נבין. בנוסף, הייתי שמחה לראות את כל השיר הזה בשפה קצת יותר מליצית, ולוותר על פרטים מיותרים: למה זה רלוונטי אם אצילומים הם מטלסקופים מיוחדים או מהחלל? לגבי כח המשיכה - אזכור יחיד בהקשר של הנמען בשיר יספיק גם כדי להבין את המטאפורה הפיזיקלית. בהצלחה! [ליצירה]
- [ליצירה] עצוב. (ואגב: יש שגיאת הקלדה.) [ליצירה]
- [ליצירה] את השיר הזה צריך לתלות בגדול, מול כל משוררי שלושת הנקודות... אל תוותר, אתה עוד תנצח אותן... תרגיע אותן, שהן יוכלו להופיע כאוות נפשן בתגובות פקאציות, אבל לא בשיר. (...) :-) [ליצירה]
- [ליצירה] יפה, חוץ מהבית האחרון. זה מפריע קצת שאת חוזרת פעמיים על המילה דם. [ליצירה]
תגובות