.jpg)
אל נא תעקור - צולם בעצמונה
ניצן ופרח
-
אני בן אדם. הפתעה.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] רעיון נפלא. אם יורשה לי להציע: למקד. לסנן מילים מיותרות, בעיקר כאלו שיכולנו להוסיף במחשבה לבד בלי שאת תגישי לנו אותן על כפית של כסף. לצמצם למינימום מילות קישור והדגשה. מינימליזם זה הכי, אחותי. [ליצירה]
- [ליצירה] בקרוב עולה קישור בפורום, אני מניחה. ותיקון קטן - דוקא בעידן הפוסט מודרני מתחיל עכשיו נסיון של האמנים להחזיר את האמנות אל הקהל. האמנות המודרנית הא הבעיה. ודווקא יש המון יצירות מודרניות שמסתכלים עליהם ואומרים: בוא נסתכל בשם ואז נראה מה האמן המסכן רצה מחיינו, ואז כתוב, במקרה הטוב, "בית לחם" (מטר וחצי על שני מטר של בד עם כמה קשקושים בשחור), במקרה הרע, "קומפוזיציה אופקית" (קשקושים צבעוניים באורך של 3 מ' על 10 ס"מ) ובמקרה הגרוע והנפוץ ביותר, "ללא כותרת". (כל מיני דברים שלאמן לא התחשק לכנות אותם בשמם: קשקושים) [ליצירה]
- [ליצירה] לא הייתי מפרסמת בתור יצירה. את מתקשה להתנסח, וזה מקשה להבין מה את רוצה. יותר מדי נקודות (...) שמקשות על הקריאה.חוצמיזה, במונולוג חייב להיות רעיון ממשי מאחוריו, סיפור, מקרה. זה לא יכול להיות כל כך מעורפל ולא ברור. את רוצה לפרסם יצירה, קחי את הרעיון שלך ותחדדי אותו.. [ליצירה]
- [ליצירה] העלית בי חיוך מריר. [ליצירה]
- [ליצירה] בגלל שהבטחתי.. קראתי כמה פעמים, ובסוף הבנתי. וזה מאד מאד יפה בעיני. את יודעת להשתמש בסכינים שלך טוב. לדעתי בעיקר שתיקות מדממות.. אבל זה ענין של הסתכלות.. [ליצירה]
- [ליצירה] לא, זה בגלל הסורק. <שפה תחתונה משורבבת למעלה בדכאון מיואש> [ליצירה]
- [ליצירה] קיבוצים?? זה לא הדברים האלה שהסוציאליסטים "האדומים" שבאו לארץ הקימו, מתוך אחוות פועלים ושוויוניות? (שמואל מגלה נטיות הוטנטוטיות!!!) [ליצירה]
- [ליצירה] אנסה להסביר. אני לא חושבת שיש הבדל מבחינת ה"מסקנה למעשה", כי הדעות שלי לא השתנו בין לבין. מה שכן השתנה - העוצמה של הרגשות. בעוד שבהתחלה יכולנו לדון בנושא "העסקה -בעד או נגד" ולנסות להפריד בין השכל לרגש, לאזן ביניהם, להכריע ביניהם, הרי שלמראה הארונות השכל התרסק ורק הלב צעק. ועדיין, אני מתנגדת לעסקה. [ליצירה]
- [ליצירה] ברוכה הבאה! השיר שלך מיוחד ויפה מאד בעיני. שיר שמצליח להישאר פשוט בלי להיות פשטני, ושזור בערגה עדינה. מקסים. רק את השורה "מלך, אתה מאושר?" לא כל כך הרגשתי מתחברת לשיר. (היא גם עומדת בסתירה מסוימת לשורה החוזרת והמדגישה:"אשריך", וגם לאוירה הכללית בשיר.) כמו כן - הייתי ממליצה לעבור על העימוד. נדמה לי שישנם כמה רווחים מיותרים בין שורות. אני שמחה מאד בבואך! [ליצירה]
- [ליצירה] ועוד אחד. סתם שתי דוגמאות מני רבות לפציפיזם הבלתי מתפשר של ירושלמי. ננתץ סביון וּקיסריה! על הרצליה-פיתוח בחרב נבוא. את עומר ורמת-אביב ג' ניישר עם הארץ על מגדלי-שן בסער נִפְרוא. את כל העשירים - דמם נַתִירָה! גפרית ואש נשלח בהם. הקץ לַאדונים! נהיה אדונים לעצמינו. לחמנו, לא עוד להם! [ליצירה]
תגובות