בחרוזים; בשירה
ורֶנֶן,
אדברך – השלום!
אתן למענך,
את כל – כולי,
אצעד בעקביך;
השערים,
בפניך אפתח!
בחרוזים של שיר,
אדבר – ארון,
עליך;
לאיש, לא אתן,
שימנע את בואך!
למענך אלחם!
אלך בדרכיך!
למען השחר,
של יום – מחר!
[ליצירה]
אין פה שום צביעות
מעולם לא אמרתי, שעשינו נכון בגרשנו ב-48 את הערבים שישבו במקומן של רמת-אביב; באר-שבע; קיבוץ ברעם, וכו'.
אבל, יש הבדל: את העוול של 48, ניתן לתקן על ידי הענקת זכות השיבה לפליטים פלסטיניים, שיבקשו לשוב - אולם לא כולם יוכלו לשוב אל בתיהם הנטושים (לא ניתן לסובב גלגל ההיסטוריה אחורנית לגמרי); אולם, בארץ יש מספיק מקומות בהם יוכלו לבנות את ביתם החדש.
לעומת זאת, השטחים הכבושים, נכבשו ב-67 אחרי שמדינת ישראל הייתה כבר קיימת בגבולותיה הפחות או יותר מוכרים. לכן, נסיונך להצטדק על ידי זה שבמקום התנחלות זו או אחרת לא ישבו ערבים, אינו תירוץ היכול להצדיק את הכיבוש. גם במדבר סחארה או בחצי-אי ערב יש הרבה מקומות, שמעולם לא ישבו בהם בני-אדם, אז אולי גם לשם מותר לנו לבוא כדי להקים התנחלויות?
[ליצירה]
הפופוליזם, הוא של השלטון
לדעתי, גברת שרה בערוגה, אין פופוליזם ודמגוגיה, זולים ומתועבים יותר, מאשר עצם תוכניתו הקלקלית של ביביניהו. בכך, שהוא מאשים את האימהות החד - הוריות בחוסר רצונן לעבוד; ואפילו לאנשים בעלי נכות, הוא מתחיל להתנכל, הוא מעמיד את עצמו, במצב מאוד מאוד לא נוח, כאשר, אין לו אפילו הסבר ברור ומתקבל על דעת כלל, לסיבות שהניעו אותו, לצאת במסע גזירות כה חריפות, כנגד העם.
ואת גברתי, עוד תביני, את כל הפופוליסטיות, שבתוכניתו הכלכלית של שר - האוצר הנוכחי שלנו. את את כל העוון, שבחוסר הרגישות שלו, כלפי צרכיו של עם - הפועלים; המובטלים; הנכים והעניים.
בינתיים, ביי!
[ליצירה]
אז כך!
אני מפרסם בהרבה מאוד אתרים בארץ ובעולם, בלי להסתכל מה תהיינה התגובות.
לכן, אין לי שום עניין לפרסם דווקא באתר צורה, אלא בצורה אני מופיע במקביל להמון המון אתרים נוספים.
ומה שדווקא כאן, אני זוכה למטחי ביקורת יותר מגזענית על דעותיי, אז אין זאת אשמתי, אלא אשמת החינוך הגזעני, שלמרבה הצער, העולם שורץ בה.
[ליצירה]
לדוב
תראה, זה לא העניין שהם קדושים; העניין הוא, שכל מדינה חייבת לחוש אחריות לכלל תושביה, וקודם כל לאלה הסובלים והמצוים במצוקה. ישראל, מעולם לא חשה את עצמה אחראית לחיי אדם. אלא רק לכיסם של כל מיני גנבים ברשיון מקרב פקידי השלטון.
ודבר אחרון. אתמול, עורך אתר: סיקור ממוקד, בו אני נוהג לפרסם רוב מאמריי - האשים אותי בעקבות המאמר הנ"ל, בהכחשת השואה, והודיע, שמעתה ואילך לא יפרסם יותר את מאמריי. השאלה, היא היכן בדיוק, במאמר זה, יש הכחשת שואה?
[ליצירה]
-
שאף אחד, לא יאמין לסיפורי בדים, שכאילו דוקטור קיילי התאבד! הרי, אף שירות הביטחון בעולם, איננו מעוניין להודות בכך, שהוא זה שחיסל איש זה או אחר.
לדעתי, דר' קיילי, נפל קורבן של מכונת מזימותיו של מי איי 5 - השב"כ של בריטניה. ולכך ללא ספק, יהיו עוד לא מעט הוכחות; עדויות ופרשנויות.
[ליצירה]
ובכן!
העניין הוא, כי אינני מתכוון לומר, שאת העוגה צריכים לחלק בין אנשים, מבלי שהם יתרמו לאפייתה.
לדעתי, על כל אחד ליצור, על פי כישוריו ומצבו הבריאותי. העניין הוא, שבשיטה הקפיטליסטית; כמו כן, בצורה מעווותת של סוציאליזם, אין אפשרות, ליצור תנאיים, שיאפשרו לכל אדם, להוות חלק בכוח היצרני של ארצו או יישובו. בחברה קפיטליסטית, נהוג שהמעסיקים מקבלים לעבודה, רק מי שמתאים להם ושהם זקוקים לו לעבודה זו או אחרת. במילים יותר פשוטות, העובד בארץ קפיטליסטית, הנו כלי - שרת בידי המעסיק שלו; איזה מין בורג שמתי שלא צריכים אותו, יכולים לברגו ולזורקו למזבלא.
לכן, כדי שכל אחד ירגיש, שהוא תורם ומקבל בתמורה לכך, יש ליצור מקומות עבודה לכולם; ושלא יישאר אדם, שלא הצליחו לספק לא מקום עבודה בהתאם לכישוריו ויכולותיו.
דבר שני, אל נשכח, שרוב הכסף שנלקח היום מהעם, מועבר לפיתוח התנחלויות ולחיזוק מערכות אבטחה סביבן, כולל הקמת גדר ההפרדה, שעוד כמה שנים, ויתברר, כי לא היה שום צורך בהקמתה. הרי, הגדר הזו, חורגת בקילומטרים לא מעטים, מהתוואי של הקו - הירוק.
בינתיים, זהו!
תגובות