אַת

אחרי ליבך הלכת

ידך בידו אחזה,

כשהתמלאת ברגש אהבה .

כך רצית להיות

בכל הרוחות

שהזמן יביא עמו,

להיות לצידו.

כשעזב

לך זה כאב

הותיר בך צער ,

וסער .

אך אַת

אֶת מכאובייך

לשיר הפכת

ושם

במלותייך ,

נחמה מצאת .