............ ורוח של שטות שאותי דחפה
בלי קשר לכלום
רק מילים, רק שפה.
בלי ספרות, בלי שירה
בלי עבר מדופלם.
סתם, מהלב
שמלא על גדותיו.
לשפוך דיו (וקצת אור) על מה שעובר
לנסות להבין באופן אחר.
לתת למילה להגשים משאלה
ודמעה לדמעה לחרוז בגילה.
והשיר שנכתב מן הלב ינקה
את המעיק, המעיב, העצוב, הנוגה.
ופתאום-
שיר חדש אשירה
לך, אלוקים
על הכח שנתת לדמעה, למילים.
על הכח שנתת לי. היכולת
לשנות את חיי
ממילים
לשירה מיוחדת
תגובות