סחופים אנחנו, סחופים

.על כן אמרנו נחלה לאלוהים ונכמוש

-מי ילמדנו בפרורי דרכים, בשלכת עלעלים כמושים

מי ילמדנו מרום

.מי ילמדנו את דופקי ליבנו משכבר

הנה אנחנו כנמלים יגעות מכבדים את אבק ההיסטוריה

לחזות אולי באור בהיר אחד אשר דפק בפתחנו

.ואנו כשוטים עכרנוהו בהבל זרימתנו ועיוורוננו

מי יתננו טל חיים אשר נסחף בביצת זוהמה

-הנה אליו כמסנו תמיד

והוא על קרקעית אוקיינוס, בין מחצצים

.בקול קורא הוא, בכׁח, בהדר

,ואותנו סחפה הרוח, ארזי הלבנון, נטועי במגדל שן

.מרומי מטבע בנפש צמאה, דוויה, מתוסבכה

.אותנו סחפה הרוח ונִתכס באבק הדרכים

קול אלוהים איני שומע, זולתי קול