כשאהבה נגמרת
משהו מת באויר
ואני משתכרת מהכתיבה
שתשכיח ותסנן את הכאב
בכי נגמר ודמעות מתייבשות
אך השיר מבקש להשאר
ולהשאיר מעין אות
שהיו דברים מעולם
ועכשיו אני תוהה
על האהבה
אולי היתה היא מיראת הריקנות
מפחד להרגיש את החלל הזה
אהבה היא אהבה ככל שתיהיה
אמיתית ומכאיבה
אהבות אינן מתות לעולם
רק קישריהם מותרים
והן חדלות לינוק חיות
מדמות מושאן
הן נשארות בתוכנו בכח
עד בוא הדמות הבאה
שתוציא אותן מחדש אל האור
ואני- שאור חזק מאוד סינוור את עיניי
ומחשיך כעת את עוצמת פחדיי
נאלמת דום
ומקשיבה לצלילי השיכחה
שפורצים את סכר הזיכרון
לקבל אל לבי אהבה מחודשת
לאדם שישכיח את סוד יסוריי
שירחיק ממני את האהבה האבודה
שנדמה אי שם
ואמשיך להשתכר מהמילים
שאמת רבה נושאות בתוכן
אתה כבר לא חלק ממני
גם אם זה נשמע כל כך לא אמיתי
אני אחת ויחידה עומדת
לא עוד אתה בלבי
געגוע מות ימות
ואמשיך הלאה בדרכי
*בהשראת אסי דגני, בספרו-" על קרח דק
תגובות