הלוואי והייתי עיוורת, שלא אראה את פניך עוד

הלוואי והייתי חרשת, מילותיך צורמות, כואבות

הלוואי והייתי פיסחת ולא הייתי פוגשת אותך לעולם

הלוואי ולא הייתי קיימת, לא הייתי סובלת עכשיו.

הלוואי ולא היית נוגע- מגע שכזה משכר

ידיך, אותן לא אשכח, חרוטות בגופי, בליבי, בנפשי

מכאיבות לי, פוצעות ושורטות, אדמם עד יום מותי

על כל עקרונותי ויתרתי, אני כבר לא יודעת מי אני

כל מה שהייתי לקחת, הלכת, רק כאב השארת לי.