הרגעים כבר חלפו--
בשבילי הם חרוטים עמוק
באוויר, בריחות, בשלכת.
עצם העובדה שמישהו מבין אותי
יודע אותי
גורמת לי לחשוב
שאולי, אחרי הכל
אני לא כזאת מתוסבכת.
[ליצירה]
...
בהחלט כתוב מצויין, כמו שכתב כתב החתלתול.
המסר קצת הפריע לי.
קודם כל, יש הבדל בין לא לחיות בדליחות לבין שמחה.
וגם-
"כי אפשר לקבל כל פִּגְעֵי הַתֵּבֵל
מֵרְעִידַת אֲדָמָה עד תְּקִיפַת מְחַבֵּל
בְּאַחַת לא יוּכְלוּ הם לָגַעַת לְךָ-
אם תַּשְׂכִּיל וְתַחְכִּים רַק לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה"
אם ככה, אני מעדיפה שלא להיות רק בשמחה.
עדיין מעוניינת שדברים ייגעו לי, ולא שאוכל לעבור על פניהם באפאטיות כשחיוך מרוח על שפתיי..
[ליצירה]
...
אין לי מושג מה פשר עצימת העיניים.
אישית, אני מודה שלא הטרדתי את עצמי במחשבות יותר מידי, הרב הנדלר אמר כך, אז היה כך. החוויה הזאת התווספה לאוסף של חוויות חדשות ומוזרות שחוויתי במסע ההוא.
[ליצירה]
...
מעלעלות בזה כדי למשוך את מבטם של בני-תורה, אני משערת... (:
("תסלח לי, יש פה איזו פסקה קשה, אני לא כ"כ מבינה מה הרב מתכוון...")
סתם.. לא יפה ללכלך.
[ליצירה]
...
פופקורן זה מגעיל,
במסיבות-פיג'מות-לבנות-בלבד אוכלים שוקולד.
ומצטערת שלא הצעתי לך חיבוק, פשוט היד כואבת לי ממש.
---
כן.. "אחזתיו ולא ארפנו", זאת אחת הבעיות של העם הנשי.
תגובות