המצב בארץ השביז את שמוליק. הוא כבר כמה שנים אומר שהוא חייב ללכת להתאורר במקום אחר. יום אחד הוא החליט שהגיעו מים עד נפש והתחיל לארגן טיסה. לאחר התלבטויות רבות והתיעצות עם חברים, היעד שנבחר היה איי הגלאפגוס, שמה הוא בטוח יוכל להתנתק לגמרי ממה שקורה בארץ. שמוליק בדק את המצב בחשבון וידע שהוא מסתכן כי לא ישאר לו כסף כשיחזור אבל החליט שזה שווה את זה. לאחר טיסה מתישה לבואנוס איירס ומשם טיסת קישור לאיים הוא סוף סוף הגיע. מה שנגלה לעיניו היה נראה לו כמו גן עדן. הנופים המרהיבים, חופים נרחבים, חיות לא מהעולם הזה. שמוליק היה מותש אז סב לכיוון הבקתה ששכר הוא נכנס אליה, פרימיטיבית בדיוק כמו שהזמין מיטת עץ גדולה מרופדת היטב עם שמיכת טלאים, מטבחון קטן אמבטיה גדולה בלי מקלחת ושירותים בביתן בחוץ בדיוק כמו שרצה בלי שום אביזר שמקשר עם העולם בחוץ. לאחר שינה טובה הוא יצא להסתובב באי נהנה קצת מהשמש ומהאוויר, ריח של הים. הוא ראה את העצים הטרופיים את הציפורים הצבעוניים את צבי הענק הייחודיים לאי. הכל היה מושלם עד שהוא פגש בהם, כמובן, איך הוא היה לחשוב אחרת, כאילו שהיה סיכוי שלא לפגוש בהם- עוד ישראלים, מהר מאוד הוא ניתק מגע. כל פעם שהיה יושב על החוף ורואה אותם מגיעים או שהיה מטייל בין העצים והם באו מולו הוא דאג להעלם. לאחר שבועיים של נוף מדהים, שמש, אוויר ים, רוגע ובעיקר התחמקות הן מהישראלים והן מישראל, הגיע היום שהוא לא ייחל לבואו היום שצריך לחזור. הוא ארז הכל ויצא חזרה לכיוון הארץ כשהגיע לבואנוס איירס, העיר הייתה נראת לו טיפה שונה אנשים התייחסו אליו בצורה אחרת במעין יראת כבוד, והוא לא הבין מה הולך. לאחר שעלה על טיסת אל-על הדברים נראו עוד יותר מוזרים הדיילות היו לבושות בצניעות והנוסעים כולם, דתיים. אז הוא התחיל לשאול מה הולך פה, וגילה מה קרה. ביום שהוא עזב את הארץ קרה מהלך גדול בעולם- המשיח הגיע! הוא יכל לתאר לעצמו על מה כולם חושבים על זה שיש סוף סוף בית מקדש, שלטון בית דוד, יהיה טוב בעולם, אבל כל מה שהעסיק אותו זה המינוס בבנק מילא לברך "הגומל" אבל עכשיו הוא יצטרך להקריב תודה.