את נסכת בי כאב,
אהבה איתנה.
את עוררת אותי אליך,
ללא קול, בדממה.
[את הובטחת לי לנצח]
את פקחת את עיניי,
אל היופי, אל הבריאה.
את לי מקור נחמה,
בחום לילותייך.
[איך אוכל, ואביט בהקרעך מעליי?]
את לי השראה,
באצילותך, בהדרך, בנעם דרכייך.
את לי תבנית מולדת,
זכרונות זהובים של שחוק ושכרון נעורים.
[קרים לילותיי, וליבך כה שסוע]
את לי חושך ואור
בתמהיל אמונה, בתמצית של היסטוריה.
[גדועה, ולא אדע היאך ארפא את הפצע]
תגובות