אי שם בארץ נידחת ורחוקה מאוד
אינני זוכרת אם בברזיל,פרס או בלוד
חי לו אדם. נקרא לו "איש אפור"
התוכלו לדמיין איש שבוחר שם כזה לשמור?
הוא חי בבקתה אפורה וישן במטה אפורה
פעם- כך לפחות נשבע החלבן הקשיש
פעם, היה קצת אחר אותו האיש
פעם הוא היה אדום וצהוב
עם כתמים סגולים ופסים ירוקים שרואים רק מקרוב
היה גם לבן כזה, עמוק ובוהק
אך יום אחד, איים להשתלט השחור החונק
והאיש שלנו, מאוד נבהל,
"שחור?! האם כך גזר עלי הגורל??
אולי אערבב את כל הצבעים יחד
ואז אוכל לחיות בסתם אפור..בלי כל פחד"
אז מתוך בהלה , שלא ישקע בשחור
בחר האיש, לערבב את הצבעים ולחיות באפור
וכך הוא חי שנים רבות
בלי עצב, בלי כעס ובלי אכזבות
חיים על מישור- בלי טלטלות
וליתר בטחון, בנה לעצמו חומות אפורות וגבוהות
(ואם תשאלו אותי אם להגן זה עזר
הייתי אומרת..שהחומות הפכו הן לבית מאסר)
והכל מתוכנן, מסודר ומוגן
הכל...כדי שבבטן לא יהיה בלאגן
עד שביום אחד אפור, התעורר בבוקר
והבין- שעל המישור בו הוא חי הוא משלם ביוקר
אז אולי האפור הוא בטוח
ואין סערות, ולא נופלים מכל משב רוח
אבל גם כתום של אושר אין וגם צהוב של שמחה
ואין אדום של התרגשות מכל שקיעה וזריחה
ונעלם הירוק וחסרה ההתרגשות
וגם הכחול של הסחפות מכל רוח שטות
וחסרה השקיפות המיוחדת של האהבה
ואין גם סגול-לילך שכל כך מזכיר תחושת קירבה
והאיש האפור הרגיש שזה בעצם חסר
החופש לבחור בכל רגע בחייו צבע אחר
ובכלל...תמיד רצה לבנות לעצמו בית
עם רעפים אדומים, תריסים סגולים ודלת בצבע זית
וכאן ילדים יקרים, הסיפור קצת תקוע
כי ממש לא פשוט להפוך סדר רגשי ששנים כבר קבוע
והסיכון הוא גדול, זאת לא אכחיש
לפתע הוא יהיה חשוף, יקירנו האיש
אז המחירים כבדים (אך גם התמורות)
אולי לכם יש עצה...מה עליו לעשות?...
תגובות