את מתרחקת כשאני מתקרב
לתת לך יד ולא
מתוך סימפטיה או קרבה הדדית
אלא מחובה אנושית
להזכיר
עודני פה
פועם/ בועט/ מתנשף
ראי הוזהרת.
שי דוידס
-
"שיר החושף עצמו בשבעה מתוך עשרה, הוא שיר טוב, אך שיר החושף עצמו בחמישה מתוך עשרה, לא יישכח לעולם." (באשו)
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] תומרית. הפחד להיעלם, להתמוגג באויר, הרצון להרגיש קיים בשילוב האכפת לאחר(ת) האזהרה שלא לחזור על טעויות. אני עוד כאן- אך זכרי את הגבולות. [ליצירה]
- [ליצירה] חובה אנושית אם כך, אשמח לקבל הסבר על החובה האנושית. למה אתה רוצה לתת יד? איפה היא בכל הסיפור? אתה מתחיל ב- "יחד", קובע גבול- זה רק מחובה אנושית (לא סימפטיה, לא קירבה הדדית) ועובר לדבר עליך- על הקיום, על הנוכחות ומסיים באיזו הזהרה שדוחפת את היחד ממנו התחלת רחוק רחוק. אני מרגישה פה הרבה חד צדדיות הרבה אתה ומעט ממנה- אולי טעות בהבנתי? [ליצירה]
- [ליצירה] בדרכי נועם ובדברי כיבושין עדיף. [ליצירה]
- [ליצירה] השירה. יפה. המוזות. אצלך. רועמות- בשעת מלחמה, אה? ההקשרים וכולם. יפים. [ליצירה]
- [ליצירה] (מתורגם) [ליצירה]
- [ליצירה] אני בעד [ליצירה]
- [ליצירה] אושרך החדש שווה מאלף מילים כי המילים מבטאות הרגשה וכשלא ניתן לתארה סימן סימן-- ואת אלוקים, היכול אתה לתאר במילים? הישאר לך באילמותך וכך נדע המאושר אתה אם לאו. (שמח לשמוע) [ליצירה]
- [ליצירה] היצירה עודכנה. לקריאתכם. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה. תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] "ליויתי את החתול"- לפתח ביתך? אז הוא ליוה אותך ולא אתה אותו. "ראה אותי",...- חזרה מיותרת. אפשר להחליף ב" לאחר רגע/ים" או משהו בסגנון. מביט בי כשואל: "מדוע עומד שם האיש ומביט בי כך". - פעמיים "מביט". אולי חפש מילה אחרת או נרדפת? בוקר טוב! [ליצירה]
- [ליצירה] חן חן! הכותרת, שתי אפשרויות לקרוא לשיר. [ליצירה]
- [ליצירה] "את ידי ביקשת ואני לא הבנתי"- לא פשוט! [ליצירה]
- [ליצירה] תודה. רבה. המלצת עורכים? כבר עשו את זה פעם. אם תרצי- כתבי המלצה ואולי תתפרסם. [ליצירה]
תגובות