מאת עינת טמסות

הנהר זורם לים

האספלט נשחק מגלגל מכונית,

באבנים פוסע איש איש לדרכו.

בפתחי החנויות מונחים בערמות

העיתונים חושפי הסיפורים .

העצים אוספים לחיקם

את כל מעוף הציפור

מתוכם נשמע עתה ציוץ עתיק ,

של ציפורי הנדידה ששבו לעיר .

בבוא הקיץ הלח

לכאורה נראת העיר שוקקת

אילו אצלי עמדו הימים מלכת ,

ותעלת העין נזלה ללא הרף .

כשבטיפותיה

ראיתי את פנייך המתרחקות ,

לו יכולתי לומר אוהבת .

תמונתך לא הייתה נשארת כזיכרון

על השידה.

‏13/07/2005