הנה נתניה, מתנת האל

והנה רחביה סמטה בשדרת אותו חומל

ולידי נהר ה' שוטף עוטף, את כל הבא בשם.

חדר החדרים, הם חדריו

מכס הכסאות, מלא אימה והדרת אומר כבוד, נפחד קיסר הבורא

על פני עמקים

 ושטחים

רצופי חולות

וגבעות

נוטפי שמן ודבש

מרוצפים בקרישי דם, יזע ודמעות

 משגיח ומסתכל

בוחן כליות ועושי נבלות

כי הוא לבטח יודע את סיבת הסיבות,

את מקור כל השמות.