בכפר הגלובלי הקטן שלנו
בליל סתיו אפור
יושבות על אותה המרפסת כל המכנות המשותפות
ובוכות
דמעותיהן נוטפות לאדמה הצמאה
ומתאחדות לנחלים קטנים
אלה מוצאים דרכם לאפיקים סדוקים
ומשם זורמות הדמעות לים
ובתוכו הן שוות.
רוכב ערבות
-
ספר אתה על עצמך
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אומן הלא כלום! ללוביץ עושה זאת בשלישית וברביעית! [ליצירה]
- [ליצירה] שיר מצויין , ניכר בכותב שהוא יודע על מה הוא מדבר, מרשים מאוד. [ליצירה]
- [ליצירה] ללוביץ , עשית זאת שוב! איך אתה נכנס לראשם של נבטים בצורה כזאת? אני יכול לחשוב רק על דרך אחת להבין ככה צמח... [ליצירה]
- [ליצירה] על משקל "בטרם" של חנן יובל, זה נקרא פשוט להעתיק. [ליצירה]
תגובות