מוצאי שבת קודש.
חזרתי משבת מדהימה!
עברתי דרך צומת מסמיה לראות אם יש אנשים שצריכים טרמפ.
די מאוחר, מקווה שכבר כל אחד הגיע לביתו.
הגעתי לצומת, המקום מפוצץ.
לא שפוים האנשים מה הם מצפים לניסים?
פתחתי ת´חלון
"לירושלים" אמרתי.
מקדימה התיישבה בחורה מאחור התיישבו שני בחורי ישיבה.
ההגה קצת דפוק אז נסעתי די לאט (100 קמ"ש)
זו בהחלט הזמנות לעבוד על מידת הסבלנות.
ואז זה הגיע משום מקום וללא התרעה מיוחדת.
צחקוק לא ברור מהמושב האחורי.
בהתחלה לא הבנתי אז שתקתי.
ואז שמעתי את אחד הבחורים אומר:
"בחיים לא נסעתי עם בחורה, אני פוחד... הן לא יודעות לנהוג"
הבטתי במראה ואמרתי:
"אם אתה רוצה, אתה יכול לרדת בתחנת אוטובוס הקרובה או ללכת לפסיכולוג טוב"
"צחקתי" הוא ענה ושתק.
לאחר כמה דקות היה לי טלפון.
שיט! הדיבורית בבית.
טוב... עניתי, קיצרתי בשיחה וחזרתי להתמקד בנהיגה.
שוב היה רשרוש מאחור.
"אני יכול להגיד משהו?"
"כן" עניתי בחיוך נחמד"
ואז חטפתי נאום חוצב להבות אש על הסכנה בנהיגה בלי דיבורית
כולל דוגמאות שונות ומשונות
"צודק" עניתי ושתקתי.
ואז הגיע השוס שהפך את סוף הנסיעה למשעשעת ביותר.
"יש לך עוד סוגי מוזיקה?" שאל הרשרוש
"כן, עניתי אבל זה לא כלול בשירות"
הגברתי את השיר לפול ווליום המשכתי את הנסיעה
מחויכת ומרוצה!
תגובות