[ליצירה]
לא רציתי.
לא רציתי להכנס ליצירה הזו.
ראיתי את הכותרת, וידעתי שרצחת את פיטר פן.
לא רציתי לקרוא.
ידעתי שכל היצירות שלך מעבירות בי צמרמורת.
לא רציתי לדעת שהוא מת.
לא רציתי.
אבל זו יצירה שלך, וידעתי שזו יצירת מופת.
נכנסתי. לקח לי כמה שעות עד שהצלחתי להתגבר על עצמי וללחוץ על הקישור, אבל הצלחתי.
ושוב הדמעות המוכרות בעיניים והצמרמורת הזו שאומרת לי - למה נכנסת? ידעת שהיא שוב תהרוג לך דרקון או נסיכה או סתם אגדה. ידעת שהיא שוב תגרום לך לבכות.
למה נכנסתי?
הדס, היצירה שלך, כרגיל, שלחה איזשהו חץ לאנשהו עמוק בלב, המחורר מחיצים אחרים שלך, אבל נראה לי שזו גרמה לי לדמוע יותר מכל שאר היצירות.
נכנס לרשימת היצירות האהודות.
[ליצירה]
חחחחחחחחח
גדולל!!
כל כך אהבתי את כל הדימויים והניואנסים הקטנים (כמו הזמן שמדלג על הלב..)
מאורה, את פשוט גדולה.
אגב, אני באגודת הרוצחים כבר מזמן...
[ליצירה]
וואו, שמואל, לקחת את הביקורות שלנו ברצינות...
באמת שינוי מרענן בשיר הזה... לא על קרבות נגד כל העולם.. כל הכבוד, באמת!
את השיר עצמו לא אהבתי.. לא הבנתי על מה הוא מדבר, וגם יש יותר מדי חזרה על אותן מילים... אבל זו דעתי.
תגובות