אתבונן בנוסח הוידוי

אשר בתלמוד הארץ ישראלי – 

אשכיל,

להפנים הדברים.

 

אודה על חטאי,

אומר לפני קוני:

רבוני!

חטאתי, ומורע עשיתי.

ובדעת רעה הייתי עומד,

ובדרך רחוקה הייתי מהלך,

וכשם שעשיתי, איני עושה!

 

ומקרבי תצא צעקה –

הייליגע טאטע:

כשם שעשיתי, איני עושה!

איני עושה!

איני עושה!

כשם שעשיתי, איני עושה!

זיסער באשעפער:

סעדני ואושעה, ואשעה בחוקיך תמיד!

תמיד!

תמיד!

אשעה בחוקיך תמיד!

 

ומתוך שברון הלב

אבקש מהפותח שערי רחמים:

יהי רצון מלפניך

שתמחול לי על כל עוונותי,

ותסלח לי על כל חטאתי.

 

ואדע –

כי אכן אוזן קשבת לבן אובד!