כואב לי הראש כשאת רוצה לפתוח ב"שיחה על התנהלות הבית""התנהלות הזוגיות", אני לובש ארשת רצינית ומתכונן לספוג את חוסר שביעות רצונך הנוזל על חולצתי הלבנה החדשה
מהנהן בראשי ואומר :"מממ" ו"אני מבין", לפעמים כשאת ממש זועמת אני מוסיף: "את צודקת""מבטיח שזה לא ישנה" ו מהנהן בראשי
אבל האמת היא שאת נשמעת לי זקנה טרחנית באותו הרגע, ואני לא מבין מה את רוצה מחיי, קוטר ועוד קוטר, "זה לא בסדר וגם זה לא בסדר" " ומה " " שעשית אתמול היה ממש לא בסדר ו"אני לא מוכנה שהמצב ימשך",
פנייך אדומות, נשימתך מתרגשת בקצב משתנה והופ כמעט את נחנקת, ומשתנקת, כועסת ועל מה לעזאזל, על מה!?!
מתחשק לי באותו הרגע לנער אותך חזק, ע"מ להסדיר את קצב הפרופורציה אבל אני עסוק בלהתגונן, מנקה את הרוק שלך מפרצופי ומנסה לחשוב על דרך מהירה לרצות אותך ממאן להביט אל האופק על מנת לא לראות את התקרבות ה"שיחה הבאה"
ממאן להביט אל האופק על מנת לא לראות את התקרבות ה"שיחה הבאה"
...ממאן להביט אל האופק על מנת לא לראות את התקרבות ה"שיחה הבאה"
