[ליצירה]
שלומית
תעשי קפה כפרה
ותביאי מאפרה בבקשה
בואי רגע,נו בואי רגע
יש לך מצית?,אני אוהב אותך מוארת
בואי ,נו אני רוצה לתת לך טיפ
מה את קופצת?,סך הכל לטיפה
שניים סוכר אה?,אל תשכחי לערבב
[ליצירה]
אני מנסה להרגיש חמלה
מנסה לפחות להרגיש כעס
שלא לדב ר על כמיהה לשנות
אבל האמת הכואבת יותר
היא שאני לא מצליח להרגיש דבר
משהו בסביבה שלי,בצריחת העיתונים
בזוועות הנגלות לי ביום יום הצליח לחסום כל גרעין אידיאל
אני בוש בעצמי
ואיני יודע
חבל
[ליצירה]
אני זוכר את הפעם הראשונה שהיתה לי תובנה אמיתית
הסתובבתי במיטה מצד לצד,לא יכולתי להרדם התרגשות פנימית געשה בי
בכי וצחוק התחלפו לסירוגין
ולא ידעתי מה לעשות עם הידיים
אני זוכר שהייתי מעט מבוהל
לא הכרתי את עצמי כך ופחדתי שאחז בי טירוף
וכשהתובנה עטפה אותי נסכה בי שלווה שלא הרגשתי לפני זה בחיי,הרגשתי חופשי,כאילו שק של אבנים ירד מגבי,מבטני ומשקולת כבדה שוחררה מרגליי
רציתי להתקשר לכל מי שאני מכיר ולספר לו שהאסימון ירד ואני משוחרר
אבל השעה היתה שלוש לפנות בוקר ,דפדפתי בספר עם תמונות,נרגש מהמחשבות שסרבו להכנס לקווי ההגיון הרגשתי כמרחף
תגובות