שני דברים טובים
לימדני קוהלת:
"האחד
עת לומר דבריך
אם יש בם תועלת
"
יורם תומר
-
גימלאי, בוגר מתמטיקה ומדעי המחשב
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] בועז ידידי, השיר הזה מאוד מאוד בנאלי. כל אוהב אומר אותו לאהובתו. זה בעצם הטקסט הקבוע של פגישה בין אוהבים. שיר שמיועד לקהל קוראים, צריך לספר משהו יחודי ברגשות שלך, או לחילופין להציג את התחושות שלך בדימויים או במטאפורות ייחודיות. תנסה לחשוב על זה. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה להפליא. מתאר בצורה פיוטית תחושות של ניכור, שכל כך מוכרות לי בכרך גדול כמו תל-אביב, שרוחשת בתי קפה ופעילות תרבותית., אבל גם הרבה בדידות (ראה שיר שכתבתי שנקרא "ערב ירד על העיר" ). המשך יצירה פוריה ואמשיך לקרוא את יצירותיך (-:) [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי מאוד את השיר. נושא הגשם מאוד קרוב ללבי. באשר למקצב, שתי שורות לא משתלבות לי, והייתי משנה אותן: "ואותי מתרדמת הקיץ מעירים: שלוות נפש אותי מציפה". הייתי משנה ל: " מעירים אותי מתרדמת הקיץ: מציפה אותי שלוות נפש ". לרוב מתאים למקצב המבנה הפשוט של המשפט: נושא, נשוא, מושא ישר, מושא עקיף. בשאר השורות של השיר זה אכן כך, ושתי השורות הנ"ל מקלקלות את המקצב. [ליצירה]
- [ליצירה] אוסף הטמפיסטים, תודה, אכן קלעת לכוונתי. אנשים זקוקים למפגש, ל-"ביחד", לקשקוש על כוס קפה, באיזו רמה של התפתחות טכנולוגית שלא תהיה. זה נכתב באמאפתיה ליושבי בתי הקפה בכל הזמנים. [ליצירה]
- [ליצירה] ממש נפלא, כמו שאני אוהב. אתה כבר יודע. :) [ליצירה]
- [ליצירה] שיר נפלא גם במסר וגם באופן הכתיבה. (יהיו כאלה באתר שיגידו אולי שאתה מיושן בסיגנון, אז אל תשמע. תמשיך כך, ותזכור את המחמאה שלי). בקשר לניקוד, מעט אנשים בימינו יודעים לנקד. עכשיו אני יודע שיש לפחות שניים..... [ליצירה]
- [ליצירה] התרגום מצוין ומדויק. השיר נפלא. כל הכבוד על בחירת השיר ועל היוזמה לתרגמו.רק שינוי קטן הייתי מכניס כדי שיהיה מתאים לשקל בגרסתו העברית: במקום: "אותו עצבה, האירה את עיניו, פרחים נתנה לו לאהוב ומשעולים לשוח בָּם," הייתי כותב כך: "אותו עצבה, האירה את עיניו, פרחים נתנה לו לאהוב ומשעולים לשוח בָּם," יורם [ליצירה]
- [ליצירה] השיר הוא יפה (-:), אבל איני מתחבר לתוכנו. הַרְגָשָתִּי, בעת שאני כותב (שיר, מונולוג, דעה או הספד), היד רושמת את מה שמתחולל בלב הרוטט, וכשזה קורה לי אני מברך את היד שעושה את שליחותה בנאמנות. [ליצירה]
- [ליצירה] שי יקירי, בא לי לחבק אותך, ולתרום דמעה משלי אל ים היגון שלעולם אינו מלא מנחלי הדמעות. שלך יורם [ליצירה]
- [ליצירה] אל יאוש היי נשמה שלי (נשמת כל חי), סבלנות - זה שם המשחק. לפעמים, תקומה ליצירה באה דוקא ממקום בלתי צפוי. דוקא יצירה שפחות נחשת בעינייך, היא זו שמציתה את דמיונם של אנשים אחרים (הנה -דוגמה....). לכן לא צריך להרים ידיים. עצם ההוצאה של יצירה לאור היא החשובה והמעודדת, ולאו דוקא תגובות של אחרים. בפעם הבאה אשתדל לקרוא, ואינני מבטיח להגיב. "חזק ואמץ ואל תערוץ ואל תיחת" יורם [ליצירה]
תגובות