שני דברים טובים
לימדני קוהלת:
"האחד
עת לומר דבריך
אם יש בם תועלת
"
יורם תומר
-
גימלאי, בוגר מתמטיקה ומדעי המחשב
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] מצטרף למחמיאים. כל המוסיף גורע. [ליצירה]
- [ליצירה] איה יקירה, א. זה איננו שיר, זהו משל, אבל כיוון שאין בהגדרות של: "מתוך" את ההגדרה "משל" בחרתי לקרוא לזה "אגדה". ב. יש כאן מסר מוסרי (ואולי פוליטי): אנשים שחיים בעשירון (שין ימנית) העליון, אינם יודעים את הגבול בין שחיתות ומילוי תפקידם כנבחרי ציבור - בין טוב לרע, וחיים בגן עדן (אדם וחוה גורשו מגן-העדן מרגע שידעו להבדיל בין טוב ורע - בין גן עדן של מושחתים וחיים מוסריים צנועים). אלה שאינם יודעים את הגבול, חיים בוילה בגן-עדן, ועובדים זרים (לא חוקיים) משרתים אותם. ג. טעם פרי עץ החיים-האמיתיים הוא מר. ד. כאשר אדם באחרית ימיו פוגש את המציאות (שיכולה להיות תוצאה של: "יש דין ויש דיין, במובן המוסרי, או חו"ח בריאותי, הוא יודע את ההבדל בין טוב ורע וחדל לחיות בגן עדן, כי המציאות אינה גן עדן, וטוב-ורע הם תובנה אנושית. לסיכום: בורא עולם קבע שאדם וחווה יתמודדו עם המציאות שאיננה גן-עדן ברגע שהם ניחנו באמות מידה מוסריות "דעת טוב ורע". השתמשתי בסיפור גן-העדן להיבט אקטואלי. לטעמי זהו המסר העיקרי שמשתמע מה-"חטא הקדמון". אשמח אם תקראי את המשל שוב ותאמרי לי את דעתך אחרי ההסבר. יורם [ליצירה]
- [ליצירה] שלא יהיו אי הבנות, לא התכוונתי לבטל את ערכו של השיר אלא לציין שתחושה זו ישנה גם לאחרים, אבל בפירוש, לכל אחד יש משמעות אישית משלו. זהו ביטוי הממחיש כמה אנחנו רחוקים ממאוויינו, ומחפשים את הדרך להגיע אליהן. לכן פלונית, ראי בתגובתי,הזדהות עם תחושותיך ולא משהו אחר [ליצירה]
- [ליצירה] ליאורה, טוב, נכון, זו באמת פרבילגיה ואני בהחלט נהנה ממנה, אבל לא צריך להגזים. יש לי פרספקטיבה של זמן, אבל לא מהמאה החמש-עשרה או משהו כזה. בכל זאת אני מדור הנאסדאק ולא מדור הגילדות. בכל אופן תודה על התגובה, וניפגש באותו קפה עצמו. כל טוב יורם [ליצירה]
- [ליצירה] רעות היקרה, המקום הוא עין-כארם ליד ירושלים. יש שם כמה מאות שקדיות וכולן פורחות עכשיו. "משורש ועד צמרת" מכוסות בפרחים לבנים. בהחלט מומלץ. הקטע על הגזע עתיק היומין שמוציא ענפים ירוקים למעלה בצמרת גם הוא אמיתי. שוה לבקר בהקדם, לפני תום העונה (ואם לא, בשנה הבאה) [ליצירה]
- [ליצירה] מה עוד אפשר להגיד על השיר הזה מלבד שהוא מקסים, ואמיתי, ובעיקר לא מתהדר ביומרות אופנתיות מפוצצות, שיר יפה כמו ששיר צריך להיות. לפרוט על הנימים שבתוך בתוך הלב. תני לנו עוד :) [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים [ליצירה]
- [ליצירה] השיר הזה הוא הוכחה חותכת, ש-"מחברת השירים שלך איננה צחיחה". יש בו תבונה רבה, מהולה ברגישות. יש אנשים שפויים בהחלט, שמרשים לעצמם הרף-עין של חוסר שפיות לכתיבת שיר. שווה לנסות. בכל אופן השיר מוצא -כן בעיניי ואקרא עוד מפרי עטך . בהצלחה. [ליצירה]
- [ליצירה] זה יופי :) אני רק יכול לקנא בזאת שאת כותבת עליה. אני סקרן לדעת מי היא בשבילך. היא בטח לא חושבת עליך שאת "פשפושית מתפשפשת". האם גם היא מרגישה כלפיך כמו שאת מרגישה כלפיה. (אגב, אולי זו מישהי שאת מדמיינת, ואולי בעצם זו את ? אם זה כך אז זה עוד יותר מקסים). [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי מאוד את השיר. נושא הגשם מאוד קרוב ללבי. באשר למקצב, שתי שורות לא משתלבות לי, והייתי משנה אותן: "ואותי מתרדמת הקיץ מעירים: שלוות נפש אותי מציפה". הייתי משנה ל: " מעירים אותי מתרדמת הקיץ: מציפה אותי שלוות נפש ". לרוב מתאים למקצב המבנה הפשוט של המשפט: נושא, נשוא, מושא ישר, מושא עקיף. בשאר השורות של השיר זה אכן כך, ושתי השורות הנ"ל מקלקלות את המקצב. [ליצירה]
תגובות