שני דברים טובים
לימדני קוהלת:
"האחד
עת לומר דבריך
אם יש בם תועלת
"
יורם תומר
-
גימלאי, בוגר מתמטיקה ומדעי המחשב
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] השיר כשיר הוא יפה מאוד. התוכן קצת איכזב אותי. ה-"משהו" של הסוף איננו ה-"משהו" של ההתחלה. ה-"משהו" בהתחלה הוא "משהו" מיוחד, "משהו" שאין לאחרות "משהו" שכדאי בשבילו לאהוב אותה. ה-"משהו" בסוף הוא רק "משהו" ולא יותר. [ליצירה]
- [ליצירה] תגובה בשלוש מילים : נועז, נוגע-ללב, מעולה (: נהניתי לקרוא. אשמח לקרוא עוד יורם [ליצירה]
- [ליצירה] איך אפשר לומר בכמה מילים כל כך הרבה ?! כל הכבוד. אגב, זה נכון לכל גיל. [ליצירה]
- [ליצירה] שי יקירי, בא לי לחבק אותך, ולתרום דמעה משלי אל ים היגון שלעולם אינו מלא מנחלי הדמעות. שלך יורם [ליצירה]
- [ליצירה] לרגע שכחתי שאני באתר של חובבים כמוני וחשבתי שאני קורא בספר שירים של משורר ידוע. אני חושב שאדפיס אותו ואתלה אותו מעל מיטתי. מה שחסר לי, ז'שמך שאוכל לכתוב למטה כיוצר השיר. נפלא , מקסים, אין לי מילים, אשמח לקרוא עוד [ליצירה]
- [ליצירה] איזו מקריות מדהימה: מתחת לשיר שלך המביע באופן יפה פשוט וברור, רגשות שהן פרק אחד בחיים של כל אחד מאיתנו, מצאתי פרסומת: "לא נמאס לך מדף הבית שלך לחץ כאן ושמור לך דף בית מושלם". [ליצירה]
- [ליצירה] מאיר, אינך מפתיע אותי בכשרון הכתיבה שלך, אבל שיריך מפתיעים אותי כל פעם מחדש. זה שיר נפלא ! תמשיך כך אני אמשיך לקרוא להינות ולהגיב. (הערה: אתה יכול להתעלם ממכתבי האישי שכתבתי לך. בכל אופן הערכתי לשיריך אינה קשורה לבקשתי במכתב אישי זה.) [ליצירה]
- [ליצירה] פואטיקה במיטבה אהבתי מאד את השיר, אהבתי את השם נועם, אהבתי שלא כמו שירי ערש בראשית הציונות היתה בהם פטריוטיות מוגזמת כמו: "למה זה יחרוש בלילה ואותי לא יישן.......אין חריש עמוק בלי נשק" או: "אחד היה טרף שני מת בחרב וזה שנותר את שמך לא זכר". אלה אינם שירי ערש. השיר שלך מזכיר קצת את: "עיפה בובה זהבה" אבל הרבה פואטי ממנו והרבה יותר עמוק. אם מישהו ילחין אותו נועם ודאי תשמח שישירו לה אותו ואולי גם לא תפחד מהחושך. תן לנו עוד..... בהצלחה יורם [ליצירה]
- [ליצירה] המשך לתגובה הקודמת:.......שהמציאות הועידה אותם לחיות על אותה פיסת ארץ תוך כיבוד הדדי. זה אפשרי, זה בלתי נמנע, זה עדיף על שפיכות דמים אין סופית שתכחיד את שני העולמות ותשאיר ארץ חרבה. [ליצירה]
- [ליצירה] מזכיר את "שירת סלוייג" במחזה "פֶר-גינט" של איבסן. כמו שתבתי פעם: "אהבות אינן מתות" [ליצירה]
תגובות