שני דברים טובים
לימדני קוהלת:
"האחד
עת לומר דבריך
אם יש בם תועלת
"
יורם תומר
-
גימלאי, בוגר מתמטיקה ומדעי המחשב
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] קרפה היקר, גם לי ! לכן כתבתי, זה הפוך על הפוך, אם היית קורא את שיריי הקודמים היית מגלה שזה השיר המודרני הראשון כהתרסה..... תגיד הכל צריך להסביר ? [ליצירה]
- [ליצירה] יפה, מתנגן, כמו ברחבת הריקודים [ליצירה]
- [ליצירה] שיר שקורא לי להזדהות עם מי שכתב אותו [ליצירה]
- [ליצירה] השיר הוא יוצא מן הכלל ונוגע ברגשות הכי עמוקים של אהבה לילדינו ודאגה לשלומם. הוא שיר תפילה של כל האמהות. גם האמהות שלנו שרו לנו אותו. לכן כדאי להמשיך אותו: "תן לנו את התבונה ללמד את ילדינו להבטיח לילדיהם את ההבטחות שהבטחנו להם, וגם לקיימן." הבי לנו עוד מפרי עטך יורם [ליצירה]
- [ליצירה] יפה להפליא. מתאר בצורה פיוטית תחושות של ניכור, שכל כך מוכרות לי בכרך גדול כמו תל-אביב, שרוחשת בתי קפה ופעילות תרבותית., אבל גם הרבה בדידות (ראה שיר שכתבתי שנקרא "ערב ירד על העיר" ). המשך יצירה פוריה ואמשיך לקרוא את יצירותיך (-:) [ליצירה]
- [ליצירה] אוסף הטמפיסטים, תודה, אכן קלעת לכוונתי. אנשים זקוקים למפגש, ל-"ביחד", לקשקוש על כוס קפה, באיזו רמה של התפתחות טכנולוגית שלא תהיה. זה נכתב באמאפתיה ליושבי בתי הקפה בכל הזמנים. [ליצירה]
- [ליצירה] תמי עכשיו זה מושלם. הכל מתחבר ומתקשר ומתגבש לשיר עם מסר ברור. הבנתי , הזדהתי והוספתי לרשימת היצירות האהובות עליי. רק עוד תיקון קטן אבל חשוב "עיניים" (עין) ולא "עניים" (עני). [ליצירה]
- [ליצירה] רעות היקרה, המקום הוא עין-כארם ליד ירושלים. יש שם כמה מאות שקדיות וכולן פורחות עכשיו. "משורש ועד צמרת" מכוסות בפרחים לבנים. בהחלט מומלץ. הקטע על הגזע עתיק היומין שמוציא ענפים ירוקים למעלה בצמרת גם הוא אמיתי. שוה לבקר בהקדם, לפני תום העונה (ואם לא, בשנה הבאה) [ליצירה]
- [ליצירה] כנפי שחר, תודה על התגובה, אבל כנראה שאני צריך להיות יותר ברור בהסבר. אלה שני שירים נפרדים שאין קשר ביניהם חוץ בזה שהם עלו בראשי , יורם , שכתב אותם , בשני אוירות לגמרי שונות זו מזו ושניהם באו אחרי שבקרתי בכרם. הראשון הוא שיר של שיכרות מהנוף, הטבע, השמש השוקעת, היבול - בכרם - שהוא מקור היין, אבל הוא עצמו, באשר הוא גורם לשיכרות בלי לשתות יין - אני מועד, אני הוזה מדורות. זהו שיר הלל לגפן ולפרי הגפן. השיר השני הוא מטאפורה (ממזרית משהו) שבאה לי כאסוציאציה בעודי מהלך בכרם. כיצד בכול התפארת הזו של מעשה המחשבת ישנו איזה עשב שוטה - גידול פרא - שדומה לגפן, שרוע על הארץ, פרי אין לו, אבל משמש מסתור לליסטים ששודד את הכרם באישון לילה. זהו משל. הנמשל מוכר לכולנו. [ליצירה]
- [ליצירה] שום דבר חדש לא יקום השיר שכתבת, ריגש אותי מאוד. אהבתי את האופן בו אתה מתבונן בעצמך התבוננות עמוקה, במימדים של מרחב וזמן. מצאתי בה את הענווה הנאצלת שחסרה לרבים מאיתנו, ואשרי האיש שהתברך בה. [ליצירה]
תגובות