אם תשלחי יד
תוכלי לפורר את פניי
הייתי רוצה שתגעי בי
עד שאיעלם
אשאיר לך זר פרחים
על עשב לח
ואת תוכלי להביט בי
מתוך קירות
תביטי בי עכשיו
כבר לא מפחד ממלאכים
אלה התלויים מעלי
כמו חרב
המבקשים את יומי
את תוכלי לפתוח את היומנים
לראות ימים חולפים
על פני דפים ריקים
ואני אביט בך מאחור
יש בדיחה, לא סיפרתי לך אותה
היא נמשכת 27 שנה
אם תרצי, אכתוב אותה עוד
את השקט, את התפילה
את מה שאני מבקש
שהחרדות מתחילות לקשור אותי לאט
אם תרצי
אוכל להשאיר לך
את מה שתרצי לזכור
אם תרצי
אספר לך עת הסיפור
בשורות קצרות
הייתי רוצה לדעת, איך אפשר לברוח מזה
מהשורה הבאה
שמשלימה את זו שהיתה
זה שוב אותה בדיחה
את בוודאי עכשיו מכירה אותה בעל פה
ואני יכול ללכת בשקט
אני מביט בפנים שלך דרך המראה
יש בך עצב
לא הצלחתי להבין
אם שנינו עצובים
אולי לא קיים משהו אחר?
אם תרצי, תוכלי בשנייה
לפורר אותי
לפירורים, שיעופו ברוח
מרטיב את הפנים
משאיר סימן על הראי
שתעברי פה לשנייה
תוכלי לראות אותי
בלי הליצן המבקש לצאת החוצה
רק הבדיחה בת 27 שנה
לא יכול להשתחרר ממנה
ואת, אם תרצי
תוכלי לקחת לצחוק בקול
אני לא מפחד יותר ממלאכים
רק מהפירורים שיישארו אחרי לכתי.
תגובות