אין לי די מילים להכיל אותך,
ואף בשתיקה
- בפעם הראשונה בחיי -
אין די.
מרץ 2005
תת הכרה נפתחת כמו מניפה
-
.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] איזה יופי של דימוי! וגם הכתיבה נפלאה. לשאלתך, אכן הייתי מוותרת על ה"שלא יחשוד". ואם יורשה לי, גם על ה"תתחבא" שבסוף. לעומת זאת, החזרה על ה"מחכים" ועל ה"שולחן" ממש במקום לדעתי. בקיצור, נהניתי ותודה לכוכב. [ליצירה]
- [ליצירה] ואם הסבא של רותי לא היה נאצי אלא יהודי או אם הסבא של רינה לא היה רב - אז זה היה בסדר...? [ליצירה]
- [ליצירה] חייבת לצאת להגנתך ולהגנת חופש הביטוי. קודם-כל, ההתייחסות למחזור כאל תועבה היא-היא תועבה בעיניי. כחילונית שמפרסמת באתר הזה שירים, אני יכולה להעיד שלא פעם נמנעתי מלהעלות לכאן שירים שברור לי שלא יתקבלו בברכה, כי אני ממש לא מעוניינת לפגוע ברגשות של אחרים. אבל אם הייתי כותבת שיר כזה לא הייתי מעלה על דעתי שיש בו משהו בוטה או פוגע. בפעם הבאה מישהו יכתוב על שיער של נערה וגם זה יהיה יותר מידי? אז אני מחזירה "אליכם" את הבקשה שתמיד מופנית "אלינו"- אנא, שימרו על גבולות הטעם הטוב... [ליצירה]
- [ליצירה] איזה יופי עצוב. אני איתך, גם מחכה שייגמר כבר האפור הסגרירי הקודר המסרבל הזה. משקולות אכן יכולות להיות מתוקות ושרשראות ברזל הופכות לפעמים להיות קלות ורצויות. אני מקווה שאת לא מפסיקה להרגיש גם את הצד החיובי שבהן. [ליצירה]
- [ליצירה] ממש תודה! מקבלת את עצתך... [ליצירה]
- [ליצירה] חמוד. הקבלה של החזרה אל "ההוא" לכסיסת הציפורניים כהרגל מגונה? לא הבנתי את "בתוך כל המשמעות...." ואולי כדאי לפתח יותר את הסוף. [ליצירה]
- [ליצירה] ולי לא יצא להיתקל בתגובות כאלה הרבה זמן... אז אני נפעמת מהתגובה שלך. תודה רבה! [ליצירה]
- [ליצירה] אני מזדהה ומסכימה. ונהנת מהנקודות שלך. [ליצירה]
- [ליצירה] לא, לא, תודה לך... [ליצירה]
- [ליצירה] א. היא כתבה שזה נראה סגנון של בן שמנסה לחקות בת - ולא שאתה כותב כמו בת (אפילו להיפך- שרואים שאתה בן למרות ניסיונותיך להסוות זאת...), ב. אני מניחה (?) שכתבת את זה בצחוק. ובכל זאת- למה זה מעליב?! אם כבר, זו רק יכולה להיות מחמאה. לתשומת לבך. [ליצירה]
תגובות