התנתקות / יוסף עוזר
מַקְלוֹתיכם בִּידֵיכֶם וְשִׂמְלוֹתֵיכֶם
בְּצֶקְכֶם רגוּעַ וּבְלִי חִפָּזוֹן וְחוֹרִים חוֹרִים.
כָּכָה תֵּצְאוּ וְהַיָד עוֹד מְגוֹאֶלֶת דָּם
מסמֶנֶת מזוזות ללא פוסח שיגיד
אני ולא מלאך, ככה, אני בגבורתי אני בקינה ונהי
בחרפה בצרחות וכל צבא השמים
בסוף מהדורת החדשות
מצלם במצלמת וידאו ביתית,
ביריה מאחורי הגב
בשעה שבתיכם צרורים על משארות זכרונותיכם
ככה תאכלו את חלומותיכם נא, נקובים
על עלי חסה תלינו כנורותינו
בגוש קטיף והרבה קרמיקה ובריכות נחמדות
שם ישבנו גם בכינו בשוכחנו את
שוכחנו. בזוכרנו את תוללנו
ערו ערו עד היסוד בה
קברות ילדינו המתוקים
רגלי ילדינו הכרותים
שפי, תהלוכת המזנקים מרוח
להיות עננים להיות מושיעים להיות
מלאכים לשמוע מלאכים אומרים שירה ואיך
א-ל-ק-י-ם צועקים
מעשי ידי מתנתקים ואתם אומרים שירה
ואני אין לבי צוחק ואין קינה
רק כאימת לוט ובנותיו במערה.
תגובות