שתיים וחצי.

זאת השעה הקבועה שלהם.

נפגשים בכיכר.

יושבים

מעשנים

לפעמים גם קצת מעבר.

אבל הכל זה בשביל המפגש.

כבר מזמן עזבתי אותם

אבל הפעם משהו משך אותי לחזור,

להיות שוב ביניהם,

להתמזג בתוכם.

התקדמתי בבטחון,

היעד ברור.

התיישבתי לידו בטבעיות.

בלי היסוס.

אני יודעת מה יבוא עכשיו.

נושמת עמוק

ושואפת.