ישנו גמד קטן, החי לו בעולם, וכל דבר קטן

נראה לו כענק. יושב הוא שעות ומביט, על חודו של

מחט, בשבילו זה כמו עולם שלם, חקירתו, גורמת לו נחת.

מביט הוא ימין ושמאל, רואה את הדברים שבשבילנו "קטנים"

ומביט על עלה, כמו שאנו מביטים בתמונה יפה על קיר.

כל דבר הוא מוצא כמעניין, דברים שאנחנו אפילו לא רואים, הוא

יושב, מביט ומחבר לו חיבורים, ואנחנו קוראים את חיבוריו הנאים, ושואלים

מה הוא רוצה מאיתנו ? שיצא לנו מהחיים..

אך הוא ממשיך במעשיו כימים מלפנים, ואומר :

לו רק יכלו אותם האנשים,

לראות את אותם פרטים "קטנים" הם

היו מביטים אחרת על העולם בו הם חיים.