בס"ד
והנסיעה ארוכה, היא מתמשכת
היא מעיפה מבט לחלון
העצים מתקדמים לקראתה
עוברים ביעף לצידה וממשיכים בחייהם
היא מורידה מבטה, מסתכלת על אצבעותיה וחושבת...
היא חושבת יותר מידי
והיא מרימה שוב מבטה
היא מעיפה מבט לחלון ורואה עפר, עפר בכל מקום
אדמה
אדמה
אדמה
מדבר
חום נכנס דרך החלון, זה לא מפריע לה.
היא ממשיכה להסתכל
היא עוצרת בצד הכביש
איפה שיש רק מדבר ומדבר וכביש.
היא יורדת מהמכונית והולכת כמה צעדים
עכשיו היא רואה אותו. את מה שראתה מקודם
היא הולכת לעברו עוד כמה צעדים. אבל נראה שהוא רחוק.. רחוק ממנה
היא מתישבת על האדמה הרותחת
ומביטה בו
עץ
הוא יחיד כאן, בודד
רחוק מכול השאר
כמו בסרטים שלושה צעדים ישנו אוצר
שישה, עלה שנפל
עשרה, שימורים שאיזה תייר השאיר
ו..מאה אולי- זו כבר היא, יושבת ישיבה מזרחית
איך באמצע כול השממה הוא כאן.
מדוע?
מדוע בחר אלוהים להצמיח את העץ הזה דווקא כאן
מכל העולם הנרחב הזה??
יש חיים בכל מקום
ואפילו אם הוא בודד הוא חי עדיין.
זו מסקנה לכל הבודדים??
אולי,
סביר להניח שמישהו נטע אותו כאן
ואם כן זה אולי סימן לאהבה?
סימן שהאיש רוצה להחיות את העץ הבודד במדבר?
סימן שאיפה שיש אהבה יש חיים????
תגובות