כל הפרטה - תפקידה להרוס ולפגוע;
את ההמונים, ברחוב להפקיר.
אנשי עמל - נותרים חסרי מעש;
המעביד,
רק בהונו את עיניו יזין.
אין הפרטה בלתי מזיקה;
מהאשלייה תשכחונָה!
המוני הפועלים,
לממכר והמיקח הופכים.
כַיָם בגיאותו,
יפרוץ, של המאבק סער;
של קול הזַעֳק,
יגבהו הצלילים.
אל ניתן לַעשירים את לחמנו לקרוע!
לא נתיר להם,
את רוח החירות לרמוס.
עם עלות השחר,
נעלה לבאריקדות.
נתקן את עולמנו;
את עוולותיו נהרוס!
