[ליצירה]
סיפור עצוב שרבים בינינו נכבו בו. לא צריך להיות שחור בשביל שלא "ישימו עליך". אין מנוס מלהתאהב בכזאת שכולם אוהבים, אבל במשך הזמן לומדים שזה גם לא משתלם, כי רק המראה החיצוני, אינו מספיק בשביל לחיות חיים ארוכים ביחד.
ועל דרך ההומור, אמרה לי פעם בחורה אחת, שיופיה לא היה מהתכונות הבולטות שלה: "היתרון בכיעור, שהוא לא עובר" ללמדך שיופי מופלג, חולף ואז מתרוקנים ושוקעים בדכאון.
[ליצירה]
כתוב טוב, נשמע מזעזע. חשבתי למצוא בשיר "אהבה עזה" ומצאתי מוות. אהבה היא חיים גם אם היא בוששת לבוא. ממליץ לך למצוא את הספר שנכתב לפני שנים רבות, (אולי אצל אוסף הספרים של איתמר לוי במושב צרופה). הספר נקרא "עזה כחיים".
לאהבה מסר כפול
[ליצירה]
גם לאנשים אופטימים מטבעם יש רגעים קשים שגורמים להם להביע מילות יאוש. תמצאי אותם גם בין יוצרי צורה. אנשים נבונים יודעים לנצל רגעים אלה כדי להתחזק ולבנות את עצמם. בכל מקרה כדאי להאמין שיש עוד אנשים טובים בעולם שאפשר לשתף אותם גם ברגעים קשים.
[ליצירה]
השיר הוא שיר מצוין ומרתק. זה שיר עם גישה רצינית, והייתי אומר אפילו בוגרת, ונוגע היטב בראיה העמוקה של מהות החיים, אבל קצת מרחיק לכת בפסמיות שלו. אתה מעמיס על הלב את כל המועקה והשכל לא יעמוד לבדו במשימה לצעוד קדימה.
לשיטתי, אדם נאבק לצאת מ-"בור חיייו", משום שביכולת הזאת חנן אותו אלוהיו וזה מה שמעניק לו את השכל לצעוד קדימה.
אל תשנה את השיר, כי כאמור הוא שיר מצוין אבל תחשוב מה שכתבתי.
[ליצירה]
רעות יקרה,
כששואלים את השאלות הנכונות, התשובות באות מעצמן, כי השאלה חשובה מהתשובה. זוכרת ?
ובכן שאלת שאלות נכונות.
היופי ברגש הזה הוא, שהוא מורכב, שיש בו הכל, שאפשר לגעת בקצותיו נשמתנו ולחוש את מידותיו ואז לעצב אותו על-פי גדלות נפשנו. כאן אנו מתחילים להיות אנו עצמנו.
ובקשר ל-"עזה כמות" - לפני שנים רבות קראתי ספר שנקרא "עזה כחיים" . אינני יודע היכן להשיג אותו אבל אם תוכלי כדאי לקרוא אותו (יש אחד שיודע להשיג כל ספר שמבקשים ממנו שמו איתמר לוי ויש לו חנות ספרים במושב צרופה טלפון 04-9541608) מסר
[ליצירה]
אף על פי כן כתבת את זה ב-"מילים", שעוררו בי הרבה מחשבה. האם היית רואה דרך אחרת לעשות את זה בלי מילים? מילים אינן ריקות מתוכן אם הם באות מתוכנו, מעצמנו, מתי שהן ראויות לפתוח את עצמנו.
שמעתי מילים של תודות בטכס האוסקר, "מילים, מילים, מילים", מילים שמחייבות את המעמד אבל רובן ריקות מתוכן. שמעתי מילה של "תודה" מפי מי שעזרתי לו לקום כשמעד. מילה אחת בודדת: "תודה". תודה על נתינה אינה ריקה מתוכן.
ולך, תודה על שהארת את עיניי ושמת בפי את התגובה הזאת, ועוררת בי את ההרהור שאם נדע להבחין בתוכן שמאחורי המילים לא נהיה כסילים.
[ליצירה]
קראתי בעיון את הניתוח המעניין (ובמידה מסוימת חד צדדי). את הניתוח כותבת אחת מבנות הארץ הזאת מתוך הזדהות עם עצמה ועם "שכמותה". בתור בן הארץ הזאת אני מזדהה עם האמירה הזאת, אבל אינני מתכשח לכך שאני סוביקטיבי. משהו אחד שאולי תומך בניתוח הזה הוא העובדה שבנות שעלו לארץ הזאת, השתנו ונעשו כמותינו ובעינינו זה הכי יפה בעולם. פעם כתבתי במשפט אחד על מידת הסוביקטיביות של מבבטינו על אחרים:
"הבט בהם, הם שונים ! ממש כמוך."
תגובות