חרוזים
במקום בו נגמרים
הרמזורים והשוטרים
האיסורים והתמרורים
ויללות הצופרים
מקננות ציפורים
מסר כפול
-
לא משורר לא סופר
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] לא הבנתי ! למה למיין בשחור לבן ( מיון דיגיטלי). לא ! שלל צבעים איננו מטעה ! מי שעונה על קטגורקיה אחת איננו בהכרח ממוין באופן בלעדי. הכרתי מישהי שאצלה אנשים היו או טפשים או חכמים. או יפים או מכוערים. היא מעולם לא הביטה בראי כדי לדעת איך למיין את עצמה. [ליצירה]
- [ליצירה] צלול כבדולח :) [ליצירה]
- [ליצירה] אשריי אשריי מי שמצאה חברה כזאת. אשריי החברה שעבורה נכתב השיר הזה. אשריי מי שיודעת להודות בחום. אשריי מי שיודעת לכתוב בכשרון. מי שיודע להיות חבר, ימצא לו חברים. מי שמוצא לו חברים, לומד איך לצאת ממבוכים. ואת בדרך הנכונה. [ליצירה]
- [ליצירה] שי ידידי, אמרתי לך באופן אישי, אז עכשיו אגיד בקול רם, שכולם ישמעו: לא דועכים ככה סתם באמצע הדרך. אפשר לקחת פסק זמן בשביל לאסוף כוחות, בשביל "לעשות חושבים" אולי בשביל להכניס כיוונים ורעיונות חדשים, אבל אחרי שקראנו ואהבנו והגבנו, אנחנו לא מוותרים בקלות. קח אוויר ותחזור אלינו. המסר חד וברור [ליצירה]
- [ליצירה] השיר הוא חזק מאוד. הביטוי: "ערימות של בשר" צורם לי. זה מעלה לי ריח של גויות ודוחה אותי במקצת. הייתי מסתפק ב: "שברים" או "הריסות" זה מספיק חזק. מסר [ליצירה]
- [ליצירה] רון, קראתי את שלושת שיריך האחרונים. זה בהחלט נשמע אמין לקשר שהיה ביניכם ובהחלט ניתן לחוש את הכאב, אבל כקורא, שאינו נמצא בדרמה הזאת, אלה שירים ארוכים מדי. זה נותן הרגשה שאתה נמצא במפגש ושומע את כל הדיבורים שהם מפורטים מדי. שירים רבים שקראת באתר נוגעים בנושא זה וכואבים את הכאב של "נטישה" ומביעים אותו בצורה דומה. חסר לי הייחוד שבאכזבה שלך, וחסרה לי הפואנטה. אני מקוה שלא הייתי ביקורתי מדיי. ס"ה יש לך פוטנמיאל ולדעתי כדאי לשפר אותו. מסר ברור [ליצירה]
- [ליצירה] רעות מגן בטאה את זה מצוין. ואני אוסיף משלי: אשרי המשורר שנמצא לו מתרגם שעולה עליו. [ליצירה]
- [ליצירה] אני יושב וקורא שוב ושוב, ואני בטוח שאקרא עוד לעצמי וגם לאחרים. אחדים יגידו שזה יהודה עמיחי, ואני אגיד להם: "לא ולא. זו הדס" (חבל שאינני יודע את שמך המלא. "משאיות נוהמות מפזרות לי את הרגע" דימוי מדהים שגדולים וטובים לא הצליחו להעלות על הכתב. ועדיין לא זכיתי לתאר לעצמי בצורה כל כך פיוטית את המציאות העגומה של חיינו כמו השורות הבאות: "השקט, הנכון, המפוסל בזהירות לחלקיקי שתיקות שכולן צעקה" מדהים התאור הנוגה של ירושלים שגם הוא פאן אמיתי שלה "ירושלים קברים סביב לה שיכורה מאבק וממוות וצחוק ילדות אקראי על הדשא" בכל זאת חסר לי הסוף של השורות הריקות שאחרי ה-"אולי" וזאת מבלי להמעיט בערך הדברים שאמרתי למעלה. [ליצירה]
- [ליצירה] קצת נדיר לכתוב שיר אהבה מהסוג הזה, עם וו ההיפוך. זה נשמע יותר מדיי "סיפורי". ראי לדוגמה את "שיר השירים" שכולו שיר אהבה גדול, ואינו משתמש ב-וו ההיפוך. פרט לזה, זהו שיר יפה בתוכנו ובסגנונו. מצא-חן בעיניי (: [ליצירה]
- [ליצירה] אני מבין את ההרגשה הזאת. זו באמת הרגשה נפלאה. בלי מחויבות. בלי עול, פשוט כך, בועת סבון. וחבל שבשביל להיות בועת סבון צריך להתבוסס חיים שלמים בשלולית של סבון עד שמישהו מנפנף אותך משם. אז שיהיה לך בכיף.... [ליצירה]
תגובות