חרוזים
במקום בו נגמרים
הרמזורים והשוטרים
האיסורים והתמרורים
ויללות הצופרים
מקננות ציפורים
מסר כפול
-
לא משורר לא סופר
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] כיף לקרוא שיר אהבה אופטימי פשוטו כמשמעו |-:) [ליצירה]
- [ליצירה] 120 יצירות זה לא מעט. 20 ימיהולדת זה לא הרבה. כמה ימי הולדת אהבת ? כמה מהשירים שכתבת את אוהבת ? כמה שירים שכתבת היית מקדישה למי שאת אוהבת ? [ליצירה]
- [ליצירה] דיאלוג שלום מאיר, אני מדבר בשם מר מונולוג, זה שפנית אליו "אלוהים". אינני רוצה לפגוע במאמינים ולכן אני קורא לזה שפנית אליו בשם שונה. בעצם אני מאמין שלכל אחד יש איזה "אלוהים קטן" בתוך נשמתו ולזה שאתה פנית קראת מונולוג ואני מדבר בשמו. אז כיון שאני האלוהים הפרטי שלך, והלכתי אתך כל הדרך, אינך יכול לשלח אותי בבושת פנים. כי אם אתה תמות גם אני אמות. אני שומר עליך כמו שאתה שומר עליי, ואני חושב שעשינו את זה די יפה ביחד נוכח כל הדברים הקשים שעברו עלינו. לי יש כרגע תפקיד קשה מאוד: לתדלק אותך למשימות הבאות, שגם הם לא יהיו קלות, ותאמין לי אני יודע (שכחת ? אני אלוהים). אבל עד כה עמדת בהם יפה ולא איכזבת אותי ואני בטוח שתמשיך לא לאכזב אותי. אני מכיר אותך. דוקא הקושי שלך הוא שיעזור לך לעמוד בהמשך ואף להתעלות למקומות שלא הכרת במשך 27 שנותיך. אז תן לי יד ונמשיך לצעוד יחד בדרך. שלך מונולוג [ליצירה]
- [ליצירה] היצירה הזאת גרמה לי להרגשה מוזרה. בעצם קרה לי דבר דומה למה שקרה לך עם רחלי. היו קטעים שנשבתי בקסמם, וקטעים אחרים שרציתי לדלג עליהם ואולי לא להמשיך להיפגש איתם. התחלתי לחשוב אם מותר בכלל להתעלל ביצירה ולבחור מתוכה את מה שמוצא-חן בעיניי, אבל האמת היא, שאהבתי את הדרך בה נפלת שדוד לרגליה ותסלח לי, אבל כמעט גרמת לי להתאהב בה, ורק יצירה טובה יכולה לגרום להזדהות כזו. אז לא נורא אם זרקתי חלק מהיצירה. לסיכום: אני מאמץ את הגישה שלך: לכתיבה אין כללים, ומרחיב אותה - גם לקריאה אין כללים. בתנאים האלה אני מזמין עוד כאלה. מסר ברור? [ליצירה]
- [ליצירה] כמה חבל שאלה השירים שיוצאים מתחת ידינו במציאות המטורפת שבה אנו חיים. אפשר גם לחפש את הדברים השפויים המעטים שישנם במציאות המטורפת. אגב, מציאות כזו היתה תמיד ובכל זאת שרדנו, אז נשאל איך שרדנו, ויש לאופטימיות חלק נכבד בכך. [ליצירה]
- [ליצירה] כל מה שיש לי לומר, מאיר כבר כתב. אני אוסיף, שאת השיר הזה אני מצטרף לאוסף השירים שקטפתי מהאתר ושם אותו בראש האוסף. ולמאיר אומַר: כל הכבוד! בשביל לכתוב בקורת כזאת צריך להיות חכם (מחמאה). בשביל לכתוב שיר כזה צריך להיות מוכשר (הערצה). בשביל להוציא לאור צריך להיות "מַאלְיַן" (עובדה). אז אשריך שיש "צורה" ובתור תפרן, אתה מקבל את זה בחינם. [ליצירה]
- [ליצירה] מעולה ומרשים זו יצירה למופת שאין רבות כאלה באתר. זו פואמה על העולם החצוי שבו אנו מנסים לשרוד שלמים כדי להישאר שפויים במציאות מטורפת.. מאידך גיסא להישאר שפויים מחייב להביט על מה שיש ואפשר להיות בו מאוזן, להבין שלהיות מאוזנים זה להיות קיימים ושזכינו בחיינו אף על פי שההסתברות שלנו להיוולד היתה נמוכה מלכתחילה. אני אמנם אינני כותב פואמות ברמה כזאת, אבל בשביל שתבין את הגישה שלי, אנא קרא את שני ה-"שירים" הקצרים האחרונים שכתבתי: "בר-מזל" ו-"נשמה". ושוב ההשקפה שלי (אולי הנאיבית במקצת) אינה מורידה כהוא זה מערך הדברים שאתה חווה וכותב עליהם ברמה איכותית כל כך. תבורך ותמשיך לכתוב ואני אמשיך להגיב. מסר חד וברור [ליצירה]
- [ליצירה] שיר יפה, אבל לא הבנתי את הקשר בין השיר והכותרת [ליצירה]
- [ליצירה] סינדרום הצפיה לנכדים (של האם) [ליצירה]
- [ליצירה] השיר כתוב יפה. המקצב הוא מושלם. התוכן קצת מייאש, אפילו מדכא. [ליצירה]
תגובות