בס"ד (המסך נפתח, רואים אישה יושבת מול שולחן ומדברת בטלפון, יש רקע של עננים). האישה: לא, לא, כן!! בסדר...אז אני אעלה את הנושא לדיון. מה? בעוד כמה זמן? אולי שישים, שש מאות שנה, עד אז זה יסתדר, רק שניה יש לי ממתינה. (לוחצת על כפתור) הלו?, כן, כן, כבר דנו בזה, לא זה יסתדר. כ"כ טוב שיש תפילות, מה? והכי טוב שאין אצל הקב"ה ממתינה!! חכה רגע יש לי ממתינה! ביי!! (לוחצת על כפתור בטלפון) אוקיי חזרתי! מה? הוא מת כבר? חבל...טוב ביי. (מנתקת את הטלפון ונאנחת)-אוף... (מביטה אל הקהל) -אוי, שלום לכם! לא ראיתי שאתם כאן! אתם פה בעניין מיוחד?, לא? בסדר. בטח תהיתם מי אני או במה אני עובדת, אז ככה: (הטלפון מצלצל עוד פעם, האישה עונה): -הרקיע השביעי, שלום, עם מי אני מדברת? אה... (מכסה את שופרפת הטלפון ולוחשת לקהל) זה רבי שמעון... (חוזרת לטלפון) מה שלומך רבי? מה??? נו- זאת אשמתי שלמדת תורה הרבה???!!! מה זאת אומרת הוא הכריח אותך??? אתה רוצה שאני אעלה את הנושא לדיון? לא, אי אפשר לדבר איתו כרגע, הוא עסוק. לא אכפת לי, אתה לא תדבר איתו!! (בזעם) טוב אני עלה את זה לדיון, ביי. (ניתוק הטלפון) (כותבת על דף נייר) - להעלות דיון על זה שהבוס יוצר כלים מכוערים... (פונה שוב אל הקהל) - סילחו לי, זה פשוט...(עוד צילצול טלפון) אוף... (מנתקת את הכבל). אז כפי שאמרתי, אני המזכירה של אלוקים, כן!! הקב"ה!!! אני צריכה לרשום הכול, לתייק, לענות לתפילות לקבוע ישיבות והכול, אולי עבודה קשה, שכר נמוך, אבל היי! זאת עבודה לכל החיים!!! אני די מקופחת, הוא כל הזמן אומר לבני ישראל הח-בי-בי-ם שלו!!! (ברוגז) שינוחו בשבת, שיתענגו וביום כיפור להתענות(בלעג) ולא לעשות שום עבודה!!! (בכעס) ואני, ביום כיפור עובדת שעות נוספות!!! פעם ביקשתי לבטל את הנעילה... (נשמע קול מטלפון: ביפ ביפ) מה עכשיו?! הרי ניתקתי את זה! (לוחצת על כפתור): הרקיע השביעי שלום. (שומעים בקול מישהו מדבר) -זה רזיאל. המזכירה - אה.. רזיאל מה נשמע מהרקיע השני? הצלחת לעשות יהלומים לכתר? (לוחשת לקהל) הוא חנפן, חבל על הזמן! רזיאל: לא, רק רציתי להזכיר לך שאת צריכה להכין את דוח השחרית היומי. המזכירה: טוב אני מכינה, ביי! (מנתקת מהר). -אוי ביום הזה, כל שנה מאז שנת התש"ח, התפילונים מתחילים להתקלקל, אני חושבת שזה בגלל העומר או משהו. מה זה תפילונים?, תפילון זה דבר שמודד את התפילות, אם הם שמחות או עצובות, עם כוונה, בלי כוונה. (מדליקה את המחשב וצורחת בזעם): גבריאל! עוד פעם שיחקת בסוליטר???!!! חבל שאי אפשר למחוק את המשחק הזה!!! (נשמעה הודעה ברקע): הפסקת 10, הפסקת 10. (המזכירה מביטה לצדדים ומרחרחת): לעזאזל! עוד פעם הביאו שניצלוני דג?, שיגוונו קצת!! (קמה ויוצאת לאחורי הקלעים, המסך נסגר) סוף מערכה I תני"כ פממ"ע שיבנ"ש.