שי, הקטע הזה מוקדש לך. שים לב:

בדבקות, בלי מורא ובלי פחד

הוא המשיך לעלות ולגדול

וכל משאלתו הייתה, אולי,

שלא יגזלו ממנו את השורש

שלא יבול...

וכששכבתי בגובה הדשא

בין מקלות השיפוד הנעוצים

רציתי גם אני לשאוף בכזו דבקות למעלה,

וביקשתי רק שלא יעקרו לי את הבית,

שלא יגדעו לי את השורשים...

* אני חייבת להעיר שהתחלתי לכתוב בתור בדיחה פרטית ויצא מה שיצא...