10 דקות לפני חמש וזריחה כששקט מתנגן על רחוב דימדומים ומלבד הידהודי צעדי הליכה אבני המדרכת עודם נרדמים בכאב וצווחה את השקט פולחת מלוא נוכחות מיכלית האשפה. עוצרת, נפתחת עולה וצונחת. פורסת ניחוח כמו טלית בחופה. גסה. מתערבת. חודרת גבולות עדינים נרקמים בין לילה ליום מסלקת את אמש מעל הגגות ומסתלקת. ושקט. ... ונקי פתאום.