בואי, תקראי בי כמו בספר פתוח אומר לך הכל גלויות, לא אסתיר דבר. עומד מולך נועץ בך עיניים חודרות מחלק את עצמי לקרעי נייר חפוזים וכותב בשקט קוי מתאר לנפש רוצה שתדעי לא אכחד דבר חולף על פנייך כאיושה צווחנית מבולבלת ניצב חשוף ללא כלי מגן, כורע מולך ערום כביום הולדי ראי בי חיים ומוות אך אינני ערום מכל חיית השדה אינני משחק משחקים לא אסבב מול שערייך אתופף עיניים מצועפות לא משחקים באש אל תשחקי באהבתי כי להבה היא אם תתני לה לבעור לאהבתי גם מים רבים לא יוכלו לבכות את מותה ואם לאו, אדוש אותה ברגלי ואעלם. אנא, אל תשחקי ברגשות שיחקו לי בהם כבר יותר מידי עכשיו הם עדינים, עשויים מפיסות של בד שצברתי סביבי כמו חומה בצורה אמרי לי חד וחלק אשר על ליבך רק אל תשחקי באהבה פן תשרוף היא את שנינו