בואי, תקראי בי כמו בספר פתוח
אומר לך הכל גלויות, לא אסתיר דבר.
עומד מולך נועץ בך עיניים חודרות
מחלק את עצמי לקרעי נייר חפוזים
וכותב בשקט קוי מתאר לנפש
רוצה שתדעי לא אכחד דבר
חולף על פנייך כאיושה צווחנית מבולבלת
ניצב חשוף ללא כלי מגן, כורע מולך
ערום כביום הולדי ראי בי חיים ומוות
אך אינני ערום מכל חיית השדה
אינני משחק משחקים
לא אסבב מול שערייך אתופף עיניים מצועפות
לא משחקים באש
אל תשחקי באהבתי כי להבה היא
אם תתני לה לבעור לאהבתי
גם מים רבים לא יוכלו לבכות את מותה
ואם לאו, אדוש אותה ברגלי ואעלם.
אנא, אל תשחקי ברגשות
שיחקו לי בהם כבר יותר מידי
עכשיו הם עדינים, עשויים מפיסות של בד
שצברתי סביבי כמו חומה בצורה
אמרי לי חד וחלק אשר על ליבך
רק אל תשחקי באהבה פן
תשרוף היא את שנינו
עשר אצבעות
-
גן נעול, אחותי.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] *** האמינו לי רבותי, שלא העזתי לעבור על חצי מכל הדברים שנכתבו כאן. מעניינים ככל שיהיו, הם ארוכים מדי ומתישים בשבילי. אשר על כן, לא בא אני להתפרץ לוויכוח, לדון בעניינים של דת אל מול פלורליזם, ואפילו לא להביע את דעתי בנושא. ברצוני רק לחוות את דעתי על השיר בתור יצירה ותו לא. אז ככה: השיר הינו שיר נחות, משולל כל ערך ספרותי, מטומטם במקצת, לא רגשני, לא אמיתי, מתחנף, מתיפייף, מעצבן ודבילי. אה, הוא גם מעורר סלידה עד שבא לי להקיא. לילה טוב. [ליצירה]
- [ליצירה] * זה בטח רעיון שאותו אתה מדגיש, אז שלא תחשוב ת'צמך שאתה הוגה גדול באמת. סתם... לדעתי הוגה גדול באמת מורכב מעוד מספיק מאפיינים גדולים באמת שניתן למצוא בו, חבל לצמצם גדלות להגדרות קטנות. אבל נו שוין, רעיון חמוד. [ליצירה]
- [ליצירה] דונט וורי בי הפי! קודם כל, מצאתי עניין רב בחוסר הפיסוק בשיר הזה. אפשר לחפש ולמצוא בו מספר משמעויות, וזה טוב ככה. שיר זורם וקולח, למרות התוכן ובגללו, וזה טוב ככה-זורם וקולח. אתה רוצה לברוח, וזה טוב ככה לברוח כשרע, גם אני בורח. (התלהבתי על ה 'וזה טוב ככה'. אבל האמת, זה טוב ככה להתלהב) אל תברח סתם, כי לא תמצא כלום. אם תברח להרים-בטוח יהיה מי שישמע אותך, וגם בים דרך אגב. תברח, ברח לשדות, לים, להרים, לגבעות, לנחלים. ברח ותזרום, זה טוב ככה;) [ליצירה]
- [ליצירה] * לא יפה למתוח אותי! - שיר שמשאיר טעם כזה מוזר בפה. [ליצירה]
- [ליצירה] איזה שיר שיכור. [ליצירה]
- [ליצירה] בוי בוי בוי השיר הזה נחמד. משעמם בטוח לא. "אם היית כאן לפני אם כבר באבּוּ כּבּיר אם באבק באוויר את מרחפת" אהבתי. [ליצירה]
- [ליצירה] * ראשית, לגבי התמונה. בניגוד לשאר המגיבים אני נוטה לחשוב שהתמונה אינה מונה איכויות צילומיות יתרות. עקומה, חתוכה ויותר מדי מגויסת. ברגע שאת באה להעביר בצילום תחכום מסוים או מסר, את צריכה אמינות גבוהה לטבעיות הצילום. מה שמאוד חסר כאן. התמונה יכולה להיות עם הרבה ריח, אבל חסרת טעם לחלוטין. שנית, לגבי הדברים. מדבריך עולה ניחוח של טרוניא כלפי האנשים המנהלים את המאבק, על שאין הם שמים את פניהם כלפי 'כלל ישראל'. הרי זו חוצפה שאין כמוה לבוא בתלונה לאנשים אלה, רגע לפני שזורקים אותם מבתיהם, רגע לפני שמחריבים עליהם את עולמם, רגע לפני שמוצאים את מתיהם מהקברים-על שאין הם מכוונים במעשיהם לתועלת 'כלל ישראל'. אין אני יודע אם גישה זו היתה גורמת ל "פני השטח להראות אחרת", אבל דבר אחד אני משוכנע. הדאגה האגואיסטית הזו לכאורה, לבתיהם, לחוף ולים, הינה הדבר הטבעי, הלגיטימי והבסיסי ביותר שבו אנשים אלה יכולים לאחוז. לכי תבקשי מחולה גוסס שיקום להביא אקמול לחולה השוכב בחדר לידו. ציני הא? [ליצירה]
- [ליצירה] [ליצירה]
- [ליצירה] בטעות לחצתי אנטר. רואים שהיית שיכור, אבל מעניין שמה שאתה מגלה בתוכך כשאתה שיכור, זה חב"דניקיות... (בהיותי חסר *דעת* *חכמה* *בינה*) אתה חב"דניק במקרה? [ליצירה]
- [ליצירה] ככה: ראשית, אני בן. שנית, כשאני מגיב ליצירה אני מעלה על כתב את מה שחוויתי בעת קריאת היצירה. אני לא כמו אותם אלו שלא מפסיקים לפדבק. אני אומר את מה שהשיר עושה לי. במקרה הזה השיר עשה לי: איכס. וזהו. לא יותר מזה. ואם לאחרים זה עושה משהו אחר, הם מוזמנים להגיב. כשכתבתי "איכס" זה היה על ההרגשה שהשיר הותיר בי ולא עליך (גם אם יכול להיות שבדיעבד אני חושב ככה). [ליצירה]
תגובות