בס"ד לשמור על צביונה על ייחודה, לא לחקות את הסביבה, להקשיב לקולה הפנימי שחפץ באורה, בתורה. אך כיצד זה שומעים את הקול, את אותה זעקה ללא מענה, אם ליבה נאטם, התמלא לו לכלוך, והשכל תועה, תוהה הוא השכל בשאלות של מהות, כשבעצם היא חירשת לעצמה, נערה חסרת זהות. והקול הקורא משמיים: "בתי מה לך בתרבות זרה למה מעצמך את מתעלמת, אליך אינך מקשיבה, עוסקת ברומו של עולם ואת הקרוב לך מזניחה, יושבת וכותבת אך למעשה כלל לא מפנימה, מדוע על הנייר קל לך להתבטא, אך להשתנות ביום יום..." אוף, כמה זה קשה!!!