בס"ד
חלונות הלב פתוחים לרווחה,
לשמוע לקבל ולהתמלא בעוצמה.
ולעולם הלב אינו מלא עד כלות,
תמיד נשאר בו מקום, הוא צמא לעוד.
מקום למילים, למראות למגע,
והשמחה עולה על גדותיה,
העצב מתכווץ לו בפינה,
והחיוך שוכן כדייר של קבע
לא מתכנן כלל עזיבה.