בס"ד הוא עמד בחוץ,העץ. הסערה חלפה לה. בודק מה שלום ענפיו. אומד את הנזקים. ענפיו צועקים, בוכים: "החברים שלנו לא פה, נפלו, הלכו, כואבים אנו את חסרונם". גם הוא כואב, העץ. הגעגועים תוקפים אותו. אך הוא יודע שכעת הוא חזק יותר ששורשיו השתרשו והעמיקו. רוצה הוא לענות לבכי הענפים. רוצה הוא לומר: "ענפים זה חלק מהעץ, יקיריי. בשביל העץ עושים את הכל בשבילו גם את הסערה עוברים. עומדים הם בחוץ, הענפים. דממה ממלאת את האיזור. מנסים לשמוע, לקבל להתנחם. יודעים שצודק הוא העץ מתאמצים הם להרגיש אותו, את העץ. להתחבר אל השורשים, לשאוב מהם את הכוח, כוח לקבל ולהמשיך בעוצמה. מסתכל העץ על הענפים רואה את התחזקותם מתחזק אף הוא עמם. מתעבה ומעמיק עם ענפיו. יחד,בקול אחד, קוראים העץ והענפים בעוצמה "חזק ונתחזק בעד ארצנו, בעד האומה" כתבה רונית-חברה שלי