לו אהבתי אותך כמובן מאליו
איך הייתי נותן נשמתי לך ?
איך הייתי נותן את לבי לך עכשיו
לו נתתי הכל לכתחילה ?
לו אהבתי אותך כבאחד הסרטים
מה היה אַחֲרֵי סוף הסרט ?
מה היה לך מלבד הבזקים מועטים
מזירת הצילום המופקרת ?
לו אהבתי אותך כאחד האדם
איך הייתי נותן את חיי לך ?
איך הייתי מפקיד את היום שקדם
רק אצלך למשמרת הלילה ?
ועל כן מילותי כה צנועות, הן תדעי
אך בדם לבבי רשומות הן
כי אהבתי אותך כבשר מצלעי
ולא כשליפה מהמותן
אורי עמירם
-
בן 47, נשוי ואב לארבעה. מנהל מכירות.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] וואו, מיקה מיקה מיקה מוך- חת'כת מונולוג, אה? אבל לדעתי את התבלבלת, כי בדיוק את המילים האמיתיות האלה שלו, לא שמעת מאחר. נראה לי שזה החידוש והיופי כאן. אפשר לאהוב גם בלי איפור. בכולופן, התגובה שלך מקורית, זה נחמד. [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי! החריזה שלך פשוט פנטסטית. קבל את התפעלותי. [ליצירה]
- [ליצירה] אהבה לי אתה מבטיח ודמיונך נח בין גזרי עיתון שר לי סרנדות לעוסות מנסה לפתות אותי במילים דהויות איך האמין למילותיך ואתמול שמעתי אותם מאחר מפריד בתים בשורה רווח מוכר נשמתך כה בזול חותם לי בדם על מסמך לא שואל אם בך חשקה נפשי ואוליי תקוותיך יסרוני שואל שאלות מכמת אהבה חושב שהרומנטיקה עוד קיימת עשה טובה לעצמך וחפש לך תמימה אחרת [ליצירה]
- [ליצירה] גאוני. פשוט גאוני. אה, ומרגש גם, כי מותר להיות אמיתיים. [ליצירה]
- [ליצירה] לממזר פרחים בחרוזים אתה אלוף אבל זקוק קצת לשיפשוף- בגיאוגרפיה קודם כל, כי כאן פיספסת בגדול: למרות שהיא טלוויזיונית ו-וירטואלית - היא לא צפונית! היא בדרום הרחק אי-שמה (לא תנחש רחוק עד כמה!) והיא פוגשת בחורים אך לא כולם משוררים (וגם כרגע, מסתבר בעצם יש לה גם חבר) לכן - חביבי אל תציע גנב, כי זאת אינה "מציאה"! [ליצירה]
- [ליצירה] ---- ממזר פרחים יקר מאוד מרב שוב נעלבה מאוד היא רק רצתה, ממזר פוחז, בך בתור - המחרז (אך לא בתור המחזר אתה מבין את זה, ממזר?) כי מחזרים לה יש ויש אך בשירה - גרונם יבש ואיש מהם אינו יכול לצאת בדו-רה-מי-פה-סול ואיש מהם לא וירטואוז כשמחפשים מי שיחרוז אך ממזרון, אתה הרי חורז כמעט בלי מתחרה ועוד תזכה, גם יום אחד, בתחרות "חרזן נולד" אז נא תפנים את זה ממזר: אתה כאן רק "ליצן חצר" ליצן קטן, מאוד נחמד אשר רוקד עם כל אחד על כן תדרוך נפשך עוז, אז פתח את פיך וחרוז! [ליצירה]
- [ליצירה] --- פנויה = סבבה? - נו, נניח... אכן הדיזאונאנס מצליח בשעת הדחק, לתעתע ואת הנפש לשכנע שאם המיועד לא בא אז אדרבא ואדרבא... אמנם אולי בדיעבד עוד לא הופיע המיועד אבל מכאן ועד....(דחילק!) לרצות בכך מלכתחילה?! ואם נדמה לך שאני דואג פתאום לאחייני... אז אענה לך כאן ברורות: לא יחסרו לו מחזרות! [ליצירה]
- [ליצירה] ---- נושא אלומותיו - אתה כנראה קורבן של הסטיגמות שהתקשורת מוציאה על הציבור הזה. חלקו הגדול כן עובד, ואפילו קשה מאוד. חלקו הגדול משלם מיסים והתקציבים שהם מקבלים הם בזכות ולא בחסד. שלא לדבר על זה שחלקו (הקטן אמנם) כן משרת בצבא, אבל הציבור כולו זוכה לאותה מידה של בוז ושנאה. יש לי אח חרדי למהדרין ששרת שרות מלא בצבא חובה, קבע ומילואים ועובד סביב השעון כדי לפרנס את משפחתו ועדיין זוכה לקיתונות של בוז מכל חילוני שרק רואה אותו. התקציבים שמקבלים מוסדות התרבות החילוניים והאוניברסיטאות החילוניות מקובלים מאוד על התקשורת המפרגנת להם. יש כאן בהחלט צביעות רבה של ציבור שלם שמוכן לקבל בהבנה ובאהבה פרזיטיות מכל סוג, מלבד זאת של החרדים. [ליצירה]
- [ליצירה] --- סטניסלבוב - שמה הפולני (עד מלחמת העולם השניה)של העיר האוקראינית איוואנו פרנקובסק, שבמחוז גליציה המזרחית. (אז - דרום מזרח פולין, היום - מערב אוקראינה). ותודה על התגובה האוהדת! [ליצירה]
- [ליצירה] --- אל תעירו ואל תעוררו: צר לי לומר זאת - אך ברגע שמי מאיתנו יגיע לקרסוליים של הבנת עומקו האמיתי של שיר השירים, ניתן יהיה אולי לעשות כאן השוואות. עצם העובדה שהנושא (שיר השירים) הועלה כאן בהקשר של שירה אירוטית או סמי-אירוטית, מראה רק כמה רחקנו כולנו משלמה המלך. ואשר לעצם העניין- לטעמי שירה אירוטית פוגמת לא רק בטוהר השירה אלא גם בטוהר ה"אירוטיות". נכון- אם מחפשים טוב, רמיזות אירוטיות ניתן למצוא גם אצל ביאליק ואלתרמן ולאה גולדברג, אז איפה הגבול? הגבול לדעתי הוא "תמים תהיה עם ה' אלוקיך" - מי שלא מחפש - לא מוצא. ואם מוצאים בלי לחפש? מתעלמים וממשיכים הלאה. הייחוד של היהדות הוא שהיא מציבה גבולות וסייגים כי אין אפוטרופוס לעריות. מי שבכוח מנסה לצוד נפשות לתוך שטח B ו"להזמין אותי להתמודדות" לא יקבל את ברכתי, ולא בגלל שאני "גולש רגיש", אלא בגלל שהוא כופר בעצם הקונספציה של "עשו סייג לתורה", שאני שומר לעצמי את זכות הבחירה לדבוק בה. ולא- אני לא מצדיקי הדור- כבר קראתי גם הרבה רפש ברשת - אלא אדרבא - מי שנכווה ברותחים - נזהר בצוננים וזוהי התורה כולה על רגל אחת. ובמידה שתסלחו לי על הפרסומת- אני מפנה אתכם לשירי "יריד הכזבים" המרמז בין השאר לאותו נושא אבל מההיבט הקולנועי שלו. [ליצירה]
- [ליצירה] ציפור קטנה רומזת שזוהי תעלומה.... [ליצירה]
- [ליצירה] --- תודה זר על השרות. לא שלא ידוע לי על הרב סולוביציק - אבל מכאן ועד לשמו בראשי תבות...עזרת לי מאוד. ובכל זאת- איזה ספר??? [ליצירה]
- [ליצירה] ---- הלינקים האלה מוכרים וחביבים, אך אינם פותרים את הבעייה כי העובדה היא שאחרי עשרים וארבע שעות היצירה כבר "מתה" מבחינת תשומת הלב שהיא מקבלת . והראייה- הסתכלו בתגובות הזורמות כאן- רק לעיתים נדירות תמצאו תגובה על יצירה שכבר חל עליה חוק ההתיישנות. אני עדיין חושב שההצעה שלי תחייה יצירות שנקברו בעודן באיבן ותיתן להן "הזדמנות נוספת". [ליצירה]
- [ליצירה] ----- אין מילים בפי. שיר גדול מהחיים. ואם תבדקו היטב, תראו שאני לא בדיוק אחד שסתם מפזר פה מחמאות באתר. ואגב כלנית - צופיה - אחת אפס לכלנית. גם אלתרמן למשל השתמש ב-שמה. לטעמי שמה גם יותר מתאים לשירה מאשר שם. ולא - אין כאן אילוצים ולא צליעות. פשוט שיר מושלם. [ליצירה]
תגובות