עטוף בקורי לובן, משתהה לרגע, מביט לאחור ונעלם אל תוך השחר, מותיר אחריו שובל ניצוצות. וכמתוך חלום, שב ועולה, כתמיד, בשקיעת החמה, מדליק את השמיים ומביא לעולם מעט מן האור.