אסירי ברזל, תעוקת ידם
פרנסתם אל ביתם
כבולה בכבלים
כעקת גל לב סוער,
נסכר תחת איפוק
בכור עוני ומרדות
בל יצאו הם לרחוב
כקבצן נדכא
ללא שמץ כבוד
המכתת רגלו בין
עוברי אורח חולפים
וידו ללא בושה
כי איבד היקר מכל.
הן ידם הפשוטה
אסורה ביקר מכל:
בכבלי זהב טהור
של איפוק חשוק
ושרידים הולכים וכלים
של כבוד עצמי
אביב וסתיו
-
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] מהשקט אל הגעש -כמו גל ים [ליצירה]
- [ליצירה] איזו הסתה! הסתה פואטית! [ליצירה]
- [ליצירה] --- עצוב, עצוב שהדור ההוא הולך ונעלם המנוף [ליצירה]
- [ליצירה] --- מתנוססים הם כדגלים אדומים עלי תורן בצעדות האחד במאי!!!!!! [ליצירה]
- [ליצירה] מוכר, תחושתו של היוצר באמצע לילה [ליצירה]
- [ליצירה] ----- זה אחלה! גם לי לפעמים יוצא שיר מתגובה מה שנקרא -שיח יוצרים [ליצירה]
- [ליצירה] --- מתוך שמך עולה תווית איכות של משוררת עם פוטנציאל ! איזה שיר מרנין, צבעוני ולבבי!!! [ליצירה]
- [ליצירה] תודה לישי על התגובה ועל הניתוח !! הבנת השיר, כוונתי -בעיקרון כך: הים אוצר בתוכו חכמה רבה, ויש לנו ללמוד ממנו -בני האדם, חכמה עמוקה, זאת מפני שהוא נוצר לפנינו,ביום הראשון ואחר כך ביום השני חן חן :-) [ליצירה]
- [ליצירה] כבוהק – השמש היוקדה, ומסנוורה את עיני – הצופים! מה זה, סרט טלוויזיה או אולי שמא סרט קולנוע באורך מלא... [ליצירה]
- [ליצירה] מקצב מדהים, לוהט וטוב כמו יין ישן [ליצירה]
תגובות