בס"ד, תאריך של ירח מלא בכסלו ה'תשס"ד * אני צריך את הבדידות שלי לפעמים שתרעיש כמו עטיפת ניילון של סוכריה נפתחת ללכת כי איש אינו הולך כשהגלים הקרירים מנסים לגעת ברגלי ולא מצליחים כשנגלה לי שהמציאות היא כמו המלונות הנשקפים במרינה הפוכה ושברירית כשאני הולך למקום שיושביו הם לפני וגם אחרי ולידי מהרמקולים בוקע שיר של MTV ושם רחוק רמקול אחר מפרסם, ומכרסם אני עוצם את עיני ויודע (בהצצה חטופה רגעית אל יאכטה חונה) שכאן אני לבד ביחד עם עצמי. * המים נעלמים בלילה הופכים למשטח כהה ועלום מעין אך דכיים העדין, העקשן, הנצחי, מלטף בקולו עדיין. במרחקים שמעבר הכל הופך לאורות במקום לבנה מנורות בצורת סהר וקמצוץ כוכבים מאיר את השמיים רק בתוך גבולות העולם שסרר. *      "אז ערב טוב, חברים, חברות, המסיבה שלכם כאן. כל המשקאות הקלים בשבילכם חמישה שקלים"     מסרב, מסרב, מסרב וממשיך לתפוס את מקומי בעיניים צופות. מביט לאחור והוא אפילו לא שם. רמקול לבן מקדם את פנים הבאים במסיבה וירטואלית, חברות חברים.       (נכתב על כיסא חוף במרינה באילת)