...ועט ביד,מנסה לעקוב בין שורות,זריעת דיו עקבית,קצב מטורף,
למלא למלא למלא,
איפה שחסר,איפה שלא,
עט,נובע מתוך לבי,ממקום גבוה לא ידוע,מנסה לעקוב אחר תזוזת חיי...
אשמח על תגובותיכם...
[ליצירה]
הלוואי והייתי יכולה להביא את הקטע הזה לכל מחנך,מדריכה,מורת דרך או כל אדם בדרך חייו שלו...
הלוואי ונזכה כך לחנך את הדורות הבאים
הלוואי ונחונך כך.
"וזה נכון לא רק בפרחים"- כך סיימת ואני מוסיפה-במיוחד בבני האדם.
מדהים.
[ליצירה]
את כותבת מדהים.
הרשי לי לחלוק ולתהות...-האם רק שנבין את משמעות מילותינו נדבר ונשחררם לעולם?! והרי זה אבסורדי נורא...(להרבה אנשים אין בכלל מושג על מה הם מדברים כשהם מדברים-מדברים כי כולם מדברים...)
זה לא סותר- ז"א לעניות דעתי מותר לשחרר את אותן המילים גם אם איננו מבינים -לאט לאט זה יתבהר ונשתחרר.. ונבין יותר לפני שנדבר.... לאט לאט...
מקסים נורא.
[ליצירה]
ברור....
ברור שיש גם שינוי מבפנים.
זה חלק מההויה היהודית הדתית-זה מתחיל מלפרום חוט אחד -רק אחד ואח"כ רק עוד אחד ורק פעם אחת להתפשר על נטילת ידים ורק פעם בלי תפילה ועל דברים קטנים כ"כ עד שאדם מגיע בסוף למצב שלמה לו הכיפה שסתם מעיקה עליו ומציקה כי זה גם ככה לא משקף? ואח"כ זה נכנס חזק גם לדברים הקטנים ...
זו הדרך הכי מהירה לפשרנות ...\החוצה...
ברור שיש קשר בין השניים (לעניות דעתי כמובן...)
חוץ מזה כתוב בצורה טובה הייתי מוסיפה מעט חרוזים בסיומות השורות שהיו תורמות לקלילות הקרירה שבשיר הנ"ל.
תגובות