לקלף את השכבות
ממש אחת אחת
לחפש
לגשש
לא לפחד
להישיר מבט
גם מבעד לדמעות
ayelet cohen
-
משתדלת ללמוד
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] יש כאן צרוף של שני דברים- "נקודה" ו- "אפשרית": נקודה- כי כל התוכניות וכל המחשבות מתנקזות יחד ומצטמצמות לנקודה אחת שאינה תופסת מקום וזמן, וכיוון שכך- הנקודה נעשית "אפשרית", כי הכל יכול להתכווץ לדבר כל כך קטן ולכן גם יכול להתקיים- אפשר להספיק דברים שלא לוקחים זמן, אפשר לעשות דברים שלא דורשים מאמץ. מקווה שהסברתי קצת [ליצירה]
- [ליצירה] תאור מדוייק של רגע כזה שבורח ובסופו נשאלת בדיוק זו השאלה יפה! [ליצירה]
- [ליצירה] יחסות (1) זה נראה כאילו כך האדם שולט בעולם יותר, ולא היא! כי כשכולם נעים ואתה עומד אתה ממלא את רוב זמנך במדידות של מה שזז יחסית אליך במקום להיות זה שזז ויוצר........ (כתבתי על זה משהו אבל טרם פרסמתי אולי בהזדמנות..) חוצמזה שלא יפה להאשים את איינשטיין הוא דוקא הגאון בכל הסיפור [ליצירה]
- [ליצירה] רק הסבר קטן לגבי אפסילון- מדובר גם כן באות יוונית הנראית כמו E רק מעוגל יותר, אולי מישהו יכול לשים את האות הזו כאן בפונט המתאים? אשמח מאוד.. הרעיון מאחורי השיר הזה הוא הוכחה מתמטית של גבולות של פונקציות, (אני מקווה שזה לא נשמע מבהיל מידי) על מנת להוכיח גבול מגדירים מספר קטן מאוד כמו למשל 0.00000000000001 ומסמנים אותו באות היוונית אפסילון (ואת ההמשך של הוכחות אלו אשאיר למתעניינים לחפש לבד) מקווה שלא הרסתי עם האזכורים המתמטיים. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה.. הלוואי וזה מה שאנחנו מקבלים עכשיו מלמעלה- מקלחת של מים טהורים לתוך הסוכה. נקווה שאחרי זה, בסוף תשרי נצא באמת נקיים. [ליצירה]
- [ליצירה] מזל טוב!! מזל שאת מזהירה שבועיים מראש, נותן לי זמן להתכונן. חוצמזה- זה ממש יפה, כתוב טוב ומעורר מחשבה. אהבתי את "ואני שעמדתי במרכז שנה תמימה". כמה שזה נכון, שלפתע אתה מגלה שכל הזמן היית במרכז של עצמך, מרוכז בעצמך ולא הגעת לשמודבר מעבר לך. ככה לפחות לגבי עצמי, לשם אני לוקחת את המילים שלך. ושוב המון מזל טוב, ונראה לי שכן תפשת קצת כדור(אם לא את כולו), או לפחות התקדמת במשהו השנה- חייב להיות ככה כי החיים הם כמו ספירלה.. [ליצירה]
- [ליצירה] על הלבדיות של כל אחד מאיתנו לא יודעת אם זה בדיוק מה שהתכוונת אבל הנה קצת נראה שאני חלוצה בכתיבת תגובה ליצירה זו, אשרי שזכיתי קצת מהפרשנות שלי ומה עלה לי בעת הקריאה: כמה אנחנו חיים בעולם וכמה אנחנו יכולים להיות סגורים בתוך עצמנו כשהכל סובב סביבנו, ונדמה שמלבדנו אין עוד אדם... אלא שפתאום בשורות האחרונות עולה רמז דק לקיומו, בעצם לקיום ערוגתו של האחר, המעידה בעקיפין הל היותו של עוד אדם בודד בעולם. מלבד הרעיון מאחורי המלים אהבתי גם את הצורה בה הבאת אותן איילת [ליצירה]
- [ליצירה] המשך, למה שכתבתי קודם ואפסילון זה תמיד שואף להיות אפס אבל הוא אף פעם לא מגיע לשם.. [ליצירה]
- [ליצירה] מדבר אלי זה יפה (אז בכל זאת אני כותבת תגובה) האמת היא שמהצד של מדעי הטבע אני קצת מרגישה את החלומות שלי נכנסים לתוך ריבועים ומשולשים.. בתקווה להרחבת ד' אמות.. איילת [ליצירה]
- [ליצירה] כתוב מעולה- כמובן ואני שאחרי שהזעתי כל הדרך הדרך המפרכת לכיסופים (שני לילות של הליכה, שבסופם לא הגענו..), ואח"כ הלכתי לרקוד בחתונה, חשבתי לעצמי: ה', כמה בנאדם יכול כבר להזיע??? תודה שנתת ביטוי מוצלח יותר למחשבה הזאת. וכמובן לא נשכח את אלו שמזיעים בירוחם :-) עם ישראל, ארץ ישראל, קצת חשבון נפש של "הציבור" וכו... [ליצירה]
תגובות