[ליצירה]
ואני רואה את זה רק עכשיו...
מ-ע-ו-ל-ה!
שלשום חשבתי על זה (לא במונחים האלה, כמובן, ועדיין) שאנחנו מאבדים את הדחילו בגלל אובר-רחימו.
אפשר להסתכל על זה בכמה אופנים, מסתבר.
[ליצירה]
לחתלתול וטל
הנקודה היתה ההבדל בין גישתו של הוגו לגישה עכשווית יותר - מה נדחה בפני מה - הצבא בפני האידאה שדורשת את זמנה או האידאה בפני הצבא שלא מתאים לזמנו (מתאים שיהיה צבא, לא מתאים צבא פאסה שכזה).
וטל, אכן כן - יום ראשון בבקו"ם :-) (והתקופה לא הלכה אלא תמה. ככל חייל לשעבר אני משער שהיא עדיין נמצאת באיזה טרפש וכאלה..)
[ליצירה]
[ליצירה]
יפה מאד
כתוב טוב וכפי שאמרו כאן לפני - זה דורש הרבה כישרון לקחת עובדה קטנה ולעשות ממנה מטעמים כפי שעשית
[ליצירה]
ובכן, ככה...
צחית וגלגול - אשמח לדעת מה הנקודות שחשבתם שלא טובות\עמוקות\נוגעות\כל-מילה-עם-משמעות-זהה כדי שאוכל לתקנן\לשפצן\שוב-כל-מילה-עם-משמעות-זהה.
וליאורה, ובכן, אני חושב שכל אחד מאיתנו שמם שופטים ברגע בו העלה את היצירה לאתר, לא?
[ליצירה]
חביב בהחלט
וכפי שאני מכיר את לונסלוט, הוא שכנע את ארתור לקחת את גוויניבר (אגב, שם המחשב שלי, אבל מסדרת ספרים אחרת לגמרי, לומשנה..) כך שהיא דאגה שארתור יקנה ב-ד-י-ו-ק את השולחן שהיא רצתה..
מעתה אמור : "המלך ארתור ואבירי השולחן האובלי" (מסתדר מצויין עם הגבירה מאבלון..)
[ליצירה]
אולי זה הקטע.. ועדיין...
אם הוא יתפקע אז הוא יחיש את פעימותיו? זה לא אמור להיות הפוך?
וה"אז אדיש" שבסוף סוגר את זה כמו שצריך, אהפתיותו.
אה, והוא מזכיר לי משהו בצורה מחרידה ואני לא מצליח לשים על זה את האצבע.. יש'ך רעיון?
תגובות