מודה מודה אני לפניך כובע ברט, וילד גופיה יחפה וברכיים זבות. עששית של נפט וחלומות. מודה אני לפניך ילד ברט, ואלוהים עם ציצה, כדור של סמרטוטים ואקציות שדולקות בצהוב בלילות. מודה אני לפניך פרימוס וסוס עץ ופרשי משי. חצר גלזר של רוגטקות. שיוק הסנדלר מנגן שם. במרצע נעליים קטועות. מודה אני לפניך על סרפד מלטף בירוק, על שנים וטירות חולפות, של כלות לבנות – כבר בבית אבות, חתנים שחורים ופנסי זיכרונות ברחובות. ואני לפניך מודה.