דימיתי לדעת כבוד הודך
גדולתך ותפארתך,
דימיתי לדעת אותך אשה
כרוח אוושה,
דימיתי שאנו חולפים בסך
ואני איתך,
דימיתי את אותם המבטים
התשוקות, הלהטים,
דימיתי ערב אהבה מחשיך
אך לא ראיתיך!
אביב וסתיו
-
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] תודה לאה, על המילים היפות! [ליצירה]
- [ליצירה] זר וקרוב חם וקר בעת ובעונה אחת אוקסימרון יפה ! [ליצירה]
- [ליצירה] השכול, האם השכולה המבכה את פרי בטנה שנשר לארץ מעץ החיים. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה לאיתי, רעות ,ליריקה, ישי שור, ללוביץ,כינרת ורוב [ליצירה]
- [ליצירה] --- צודקת קל לשבור, קשה לבנות ומה ששנוא עליך לא תעשה לחברך שיר עם מוסר השכל [ליצירה]
- [ליצירה] שיר הנע מנקודת הצער של הדמעות ונגמר בדמעות. מנקודה של התחלה קשה אל סיום של דמעות שמחה הבונות משהו חדש שנית. שיר הבנוי היטב [ליצירה]
- [ליצירה] זה נכתב לאחר שהעבמי"ם חטפו אותך או לפני כן? [ליצירה]
- [ליצירה] רב המשותף על המפריד בתמונת מציאות פשוטה ונוגעת זו [ליצירה]
- [ליצירה] הבית הראשון פותחת ב"נוגעת" ואז מתוך אקסטזה, מגיעה המילה השנייה "לא נוגעת" ומכאן ריחוף מתוך ריקוד, הצלילים מתמזגים ודוחפים את הדוברת שלב שלב אל עבר הריחוף והניתוק הרוחני מהסובבים,היא בתוך עולם מלא צלילים ורוחניות. בבית השני -המשקל מאבד מחשיבותו והמקצב תופס את מקומו ומכאן הדרך קצרה אל הפריחה ,יכולה להיות פריחת הנשמה או פריחה ולבלוב של שיא הרגע, אך כאן נכנסת המילה האחרונה -מילת המחץ: "דממה" הנותנת תשובה לכל הבית השני. ישר כח על שיר זה! [ליצירה]
- [ליצירה] --- מזעזע, נוקב, נוגע בלב כואב בל נדע דאבה [ליצירה]
תגובות