גל רוגש, אמצע חלום,
הווה סחוף על מזח,
הווה זח וזע ברוח
ציפור פצועה בשמיים
והיא עומדת לצנוח
חסרת כוחות
אובד עדי ידיי
בליל חלום ביעות.
תחושה כבדה,כבדה
כאבן על הלב
כאובדן
כאוב
והנה דלת נפתחת,
אור מציץ
אור מציף
חד
חודר
חד
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
[ליצירה]
יש גם משהו טוב בלבד. ההתכנסות הפנימית, החופש חוסר התלות.
אהבתי את החלוקה לאני ואתה . כל אחד נוטל את עולמו איתו ומותיר את השני.
מעניין מה תהיה נקודת המבט של זה שנותר לבד ואיך יכתוב את שירו
תגובות