גל רוגש, אמצע חלום,
הווה סחוף על מזח,
הווה זח וזע ברוח
ציפור פצועה בשמיים
והיא עומדת לצנוח
חסרת כוחות
אובד עדי ידיי
בליל חלום ביעות.
תחושה כבדה,כבדה
כאבן על הלב
כאובדן
כאוב
והנה דלת נפתחת,
אור מציץ
אור מציף
חד
חודר
חד
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
[ליצירה]
שיר תיאורי ועשיר המתאר את פחדי האנוש וכלימתם הנלפתים זה בזה. אך העיניים יוצרות פשטות ושמחה.
צבעוניות ופיוטיות ב"נלפתו האותיות באבני הקיר" המזכיר או מרמז על הכותל או על קירות היכל התפילה.
אהבתי
[ליצירה]
--
תודה
הסיפור עלה במוחי בעת שראיתי ואני רואה בשוק העירוני זקנות באות בימים/זקנים באים בימים הסוחבים סלים כבדים יותר ממשקל גופם, וכל זאת בשביל כל המשפחה הבאה בערבי שבת להתארח.
תגובות