גל רוגש, אמצע חלום,
הווה סחוף על מזח,
הווה זח וזע ברוח
ציפור פצועה בשמיים
והיא עומדת לצנוח
חסרת כוחות
אובד עדי ידיי
בליל חלום ביעות.
תחושה כבדה,כבדה
כאבן על הלב
כאובדן
כאוב
והנה דלת נפתחת,
אור מציץ
אור מציף
חד
חודר
חד
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
[ליצירה]
אני קורא את הביוגרפיה על שרון "הרועה" ועל פי מה שקראתי אני יכול לומר כי האיש שרד טרגדיות וכשלונות
אך לא שקע אלא למד את הלקחים והמשיך הלאה. כך אני לא אתפלא אם האיש יתאושש כמעט לחלוטין.
[ליצירה]
-----
סיפור נהדר! וחבל שלא זכה לתגובה עד כה!
כנראה שכך חוקרי המקרא המודרנים סבורים שנכתבה התורה ושהיא המצאה מקושקשת מן היסוד ואסופה מקרית של אותו שיכור שתיארת...
אך -התורה,
היא גדולה מהחיים! היא משהו שאדם והיה הכי גאון בזמנו, לא יהיה מסוגל לכתוב מבלי להבין נסתרות שנחשפו אלפי שנים אחר כך.
[ליצירה]
ובכן
בין השיטין ניתן למצוא את הסובטקסט המעלה פרשנות פואטית כדלהלן:
ניכר כי היו אלו שני אנשים מבוגרים שחיפשו מעט נחמה ונועם בחייהם ולכן עברו לגור ביחד לאחר שבני זוגם האחרים עזבו אותם.
כל אחד נשא עמו/הביא עמו מטען כבד מן העבר, אך במקום להניח אותו מאחור, הם פשוט פתחו אותו האחד בפני השני ובכך נפתחה תיבת פנדורה של ריב ומדון כשמטען לבו של הגבר מאיים לעלות על גדותיו.
האיש ביקש בסך הכל לארוז את המטען עם חפצי העבר ולעזוב עמו...
תגובות