גל רוגש, אמצע חלום,
הווה סחוף על מזח,
הווה זח וזע ברוח
ציפור פצועה בשמיים
והיא עומדת לצנוח
חסרת כוחות
אובד עדי ידיי
בליל חלום ביעות.
תחושה כבדה,כבדה
כאבן על הלב
כאובדן
כאוב
והנה דלת נפתחת,
אור מציץ
אור מציף
חד
חודר
חד
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
[ליצירה]
כל דבר מתקשר בעיניה ל"כיבוש"
אני זוכר, הייתה פעם תכנית דיון מסוג פופוליטיקה על אלימות בני נוער. אירחו איזו דוקטור נכבדה בפורום חברתי ושאלו אותה לגבי הבעיה של אלימות בני הנוער
היא פתחה ואמרה: "זאת לא הבעיה, הכיבוש הוא הבעיה!"
[ליצירה]
--
אכן נושא מאוד עצוב ועגום שלא נותנים לו את סדר העדיפויות הנכון,
בעת שיש פיגוע חבלני שנרצחים בו שני אנשים (מבלי לזלזל) אזי כל המדינה רועשת.
וכשיש פיגוע דרכים שנרצחים בו שלשה אנשים ויותר -אזי עולם כמנהגו נוהג.
תגובות