לזאתי שרציתי שתהיה רק שלי ____________________________________ התקשרת ושאלת אם אני רעבה.. ואני, אני לא טובה ברמזים. אז אמרתי שלא. וצחקת. ואמרת שאת מזמינה אותי לארוחת ערב. שמחתי כ"כ, וחייכתי. מזמן לא עשיתי את זה, ומי כמוך יודע. קבענו להפגש. כשראיתי אותך מרחוק קיוויתי בכל ליבי שסוף סוף תהיי שלי לשעה. רק שלי. בלי אחרות. בלי הקנאה שלי. ובהתחלה הכל באמת הלך בצורה נפלאה. אכלנו, דיברנו, צחקנו.. ואז.. היא התקשרה. כבר התחרטתי על זה שבסוף סיכמנו לא לכבות פלאפונים. רציתי לבכות. למה דווקא עכשיו?! למה דווקא היא?! לעזאזל. ואז נסעת. בלי לשים לב לכלום. רציתי להגיד, לספר. אבל ידעתי שאני לא אצליח. סליחה.