הערה: המכתב דמיוני -------------------------------------------------- לבחור שלום אני מבקשת שתקרא את מכתבי היטב ותכבד אותי כפי שאתה יודע וכפי שאני מכבדת אותך ומעריכה. אתה יכול לקרוא לזה מכתב פרידה, אני סבורה שזהו מכתב פרשת דרכים, אני שמה את הדברים על השולחן. לאחרונה שמתי לב כי כל הקשר הרציני שבינינו מתרופף ומתמסמס, ואני שאני בחורה דינמית, איני יכולה יותר בסיטואציה הנוכחית. מאז הפגישה האחרונה שהייתה בינינו עבר כחודש ואף יותר. המרחק הגיאוגרפי שבינינו מאפיל על המרחק הרגשי וגורם לקרבה הרגשית לדעוך לאיטה. אמנם לפני כשבוע, סברת ואמרת כי תוכל למצוא עבודה בסביבה הקרובה וגם נוכל לפתח את הקשר, אך זה לא יעזור, בשל המיתון -ואולי בשל תכונותיך האישיות שמשדרות שאננות או אדישות, לאחרונה אמנם אמרת לי משפט שהיה כמחמאה בעיני: "בחורה שכמוך לא פוגשים בכל יום, שווה לחכות" אך אני התעשתתי מן המחמאה הכנה וגיליתי כי המילים -כמה שיהיו מכובדות וחביבות, לא יכולות לשמש תחליף לקשר אמיתי ובלתי אמצעי. ואילו כעת אני לא יכולה לחכות, וכפי שאמרת אז ואני הסכמתי: אם לא אמצא עבודה באיזור, הראשון בינינו שימצא משהו חדש, יוכל לעזוב ולנתק את הקשר. ואילו אני הכרתי כבר מישהו חדש, ומזה כמה ימים אנו יוצאים יחד. חשבתי רבות לפני שהתחלתי לכתוב את המכתב, לא רציתי להיות יותר מידי ישירה וקשה איתך, אבל אני מוכרחה להעלות את הדברים על הכתב, מוכרחה להוציא אותם החוצה. בפגישה הראשונה גילינו דברים שאנו אוהבים לעשות ביחד, כלומר בלשון תכל'ס, אלו הם תחביבים ותחומי עניין שמקשרים בינינו: אהבת הכתיבה היוצרת ואהבת הטבע, אך הללו הם הם רק ציפוי וחבל דק שמקשרים על תהום עמוקה ועל תוכן ריק וחלול כמו שבלונה. אני חשה כי אין משיכה בינינו וריקנות גדולה מפרידה בין שני לבבות. אמנם, את מקום הקשר הבינאישי והפגישות הנדירות שהיו בינינו תפס האי מייל, אך הוא אינו תחליף כמובן. בהודעתך האחרונה שאלת אם אני מזהה את השיחות הטלפוניות שלך (על הצג) ולא עונה לך, אז התשובה היא חיובית- אני לא עונה לשיחות שלך, לא מגיבה (חשבת לעשות כוכבית 43?) שוב, אני מצטערת שאני מדי ישירה אתך, ואני חוזרת על דבר נוסף: כבר יש לי קשר חדש שהולך ומתפתח שלום ובהצלחה אתי